חיאייב קוגן נ' המכללה הטכנולוגית בע"מ

בפניי תביעה קטנה על סך של 1,888 ₪, אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעת, לאחר שנדרשה לשלם דמי ביטול עבור הרשמה לשנה ב' ללימודים אצל הנתבעת. התביעה הוגשה ונתבררה כתביעה קטנה. כמצוות התקנות, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

לטענת התובעת, נרשמה היא ללימודי תואר ראשון בהנדסת כימיה והתחילה בפועל את לימודיה בשנת 2015 אצל הנתבעת. לאחר שנת הלימודים הראשונה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2016 (שורה 10 עמ' 1 לפרו'), הבינה כי אינה מעוניינת להמשיך בלימודי התואר. על פי פירוט שיחות שהגישה התובעת, ביום 26.09.16 ניסתה להתקשר 4 פעמים למזכירות הנתבעת ומשלא נענתה, ביום 08.10.16 ביקשה מגיסה שייגש למשרדי הנתבעת על מנת לבטל הרשמתה. לטענתה, נמסר לו טופס שעל הנתבעת להחתים על מנת לבטל ההרשמה וכי פעלה למילויו ואולם, היה עליה להחתים מספר גורמים במכללה, בין היתר, את הספרייה והדבר התעכב מספר ימים בשל חוב של התובעת לספרייה. לטענת התובעת ניסתה במשך תקופה ממושכת לבטל את הרשמתה וכי הודעת הביטול שמסרה לא גרמה לנזק לנתבעת שכן לא תפסה מקום של סטודנט אחר מכיוון שקבוצת הלימוד הייתה בתפוסה חלקית מלכתחילה.

הנתבעת הינה המכללה הטכנולוגית בבאר שבע. נציגתה, ראש מדור הסטודנטים, טענה במהלך הדיון כי הטופס המלא הוגש ביום 03.11.16 ומשהתחילה שנת הלימודים, על פי נספח 3 לכתב ההגנה (תקנון המכללה), זכאית התובעת להחזר של 50% בלבד מגובה שכר הלימוד השנתי המלא. נטען כי לאחר שהתובעת הגישה בקשה לוועדת החריגים, הוחלט לפנים משורת הדין לחייבה בסכום של 1,500 ₪ (נספח 4 לכתב ההגנה). לציין כי לא פורטו השיקולים שנשקלו במהלך קבלת ההחלטה. הנתבעת טוענת כי המדובר בנזק קשה (שורה 3 עמ' 4 לפרו') וייתכן כי ביטול לימודיה של התובעת היה מביא לביטול קבוצת הלימוד בכללותה. הנתבעת טוענת כי נהלי ביטול ההרשמה ברורים ומפורסמים באתר הנתבעת וכי על התובעת היה להודיע על הביטול במועד ועובר לתחילת שנת הלימודים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר שצורף להם ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

עיון בטופס בקשתה להפסקת הלימודים מלמד כי התאריך הרשום בו להפסקת הלימודים הוא 25.10.16, חמישה ימים לאחר שהחלו הלימודים במכללה. בין הצדדים הייתה מחלוקת לגבי המועד בו הטופס הגיע לנתבעת. טענת התובעת לגבי המועד לא נסתרה שכן הנתבעת לא הביאה מטעמה עדות לסתור. אכן, עיון בטופס מלמד כי יש עליו חתימות בתאריכים שונים של גורמים שונים של המכללה ומועדים אלה מאוחרים למועד 25.10.16. יחד עם זאת, ניתן לראות בחתימה של התובעת על המועד להפסקת לימודים כמועד בו מסרה הודעה לנתבעת. העובדה כי נאלצה להחתים גורמים נוספים במכללה אינה מורידה או מעלה מכך וטענתה בעניין זה לא נסתרה על ידי עד מטעם המכללה.

אינני מקבלת את טענת התובעת כי פעלה בשקידה ראויה לבטל את הלימודים שהרי ידעה על רצונה שלא להמשיך בלימודיה במסגרת המכללה כבר בסוף הקיץ, בחודשים אוגוסט – ספטמבר. היה מצופה ממנה להודיע למכללה כבר במועד זה ולהקטין את נזקה. התובעת הייתה צריכה לפעול באופן אקטיבי לבירור הדרך לביטול והיא הודתה בכך שהקלה ראש והודיעה לנתבעת באיחור.