גלבוע נ' דיין

1.לפניי תביעה חוזית במסגרתה מבקש התובע – אשר שכר יחידת דיור מהנתבעת – לחייב את הנתבעת בפיצויים בגובה 14,400 ₪, בגין הפרת חוזה השכירות על ידה.

2.אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות שאלה עיקריהן:

א.ביום 13.8.15 נחתם בין התובע לבין הנתבעת הסכם שכירות לפיו הנתבעת תשכיר לתובע דירה בת 3.5 חדרים ביישוב צופית. תקופת השכירות היא למשך שנה, מיום 1.9.15 עד 31.8.16. דמי השכירות החודשיים הם בסך 2,200 ₪.

ב.בסעיפים הרלוונטיים לענייננו בחוזה השכירות נכתב כדלקמן:

"5. דמי השכירות הם: 2,200 ₪.

השוכר ייתן למשכיר בתשלום הראשון שכר עבור חודשיים, חודש אחד לטובת השכירות והסכום השני לטובת גמר חשבונות שותפים (כך במקור – א.ש.) (נקיון, סיוד, תיקון, נזקים, ארנונה, חשמל ומים). במידה והסכום גבוה מחובת השוכר אחזיר לו את ההפרש, במידה וחשבון השוכר גבוה מהסכום שנתן מראש, ישלם השוכר את ההפרש.

...

13. במקרה והשוכר ירצה להפסיק את קשר השכירות, ולעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות, יהיה חייב בתשלום דמי השכירות עד סוף התקופה או למצוא דייר אחר במקומו לשביעות רצון המשכיר ובהסכמתו.

14. מוסכם בזאת בין הצדדים, כי ניתנת הזכות לשוכר לפנות את הנכס לפני תום מועד השכירות עם הודעה בכתב למשכיר, חודש מראש.

15. כמו כן, ניתנת הזכות למשכיר להתיר את החוזה ולבקש מהשוכר לפנות את הנכס עם הודעה בכתב, חודש מראש.

...

19. השוכר ימסור למשכיר 12 המחאות מתוארכות ליום התשלום, שהוא יום הכניסה לדירה".

ג.יומיים לפני מועד הכניסה לדירה, טילפן התובע לנתבעת והשיחה הוקלטה על ידו (עמ' 1, ש' 15 – ההקלטה שמורה בטלפון הסלולרי של התובע ובמשמורתו). במהלך השיחה, אישרה הנתבעת שקיבלה מידי התובע "צ'ק בטחון" (ראה נספח ב' לכתב ההגנה – תצלום צ'ק לפקודת הנתבעת על סך 2,520 ₪, חתום בידי התובע, כשתאריך הפרעון נותר פתוח). ואולם, הנתבעת טענה באזני התובע כי היא "מתחרטת" ובמקום צ'ק הבטחון היא מעוניינת לקבל כסף מזומן באותו הסכום. לימים, תעיד הנתבעת בבית המשפט, כי הסיבה לחרטתה נבעה מכך שהשוכרת הקודמת סיפרה לה שהציעה לתובע להשאיר בדירה מספר פריטים תמורת תשלום. השניים קבעו להיפגש בדירה והתובע לא הגיע לפגישה. משהתקשרה אליו טען שאין בכוונתו להגיע. השוכרת כעסה שהתובע לא הודיע לה על כך מבעוד מועד וכי נאלצה להגיע לדירה מהצפון הרחוק.

בהמשך השיחה המוקלטת, עמד התובע על כך שסוכם שהנתבעת תקבל לידה צ'ק בטחון, כפי שקיבלה בפועל, וכי אין ביכולתו לגייס סך של 2,500 ₪ במזומן בהתראה כה קצרה, אך הנתבעת עמדה על כך. הנתבעת הוסיפה כי היא מנצלת את זכותה לפי סעיף 15 לחוזה ומודיעה לו כי היא מבקשת שיפנה את הדירה בתוך חודש ימים ואף תשלח לו הודעה כתובה על כך, כפי שעשתה בהמשך.

ד.נוכח התנהלות הנתבעת, כמפורט לעיל, התובע לא נכנס לדירה. הוא נשאר ביחידת הדיור הקודמת ששכר, למשך חודשיים, ושילם את אותו שכר דירה שאמור היה לשלם לנתבעת. ואולם, לאחר מכן, נאלץ לשכור דירה אחרת תמורת 2,900 ₪ לחודש, סכום הגבוה ב-700 ₪ מהסכום החודשי אותו אמור היה לשלם לנתבעת (ראה הסכם שכירות חדש מיום 30.9.15).