ברמלר נ' בעדני

בין התובעת לבין הנתבעת נחתמו טופסי 'הזמנת שרותי תיווך', וכן 'הזמנת שרותי תיווך בלעדיים'.

בהתאם להסכמות אמורה היתה התובעת לשווק את דירת הנתבעת תמורת 920,000 ₪, כנגד עמלה בשיעור של 1%+מע"מ כנקוב בטופסי ההזמנה.

תקופת הבלעדיות הוארכה עד ליום 1.9.17, וביום 28.9.17 נמכרה הדירה לה"ה ביטון תמורת 923,000 ₪.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים התרשמתי כי אין מחלוקת בנוגע לכך שה"ה ביטון ראו את הדירה במהלך תקופת הבלעדיות, וכי המו"מ נכשל לכאורה בראשית חודש יולי 2017, אך התחדש בסוף חודש אוגוסט 2017. הנה כי כן, אין ולא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לכך שהרוכשים ראו את הנכס וניהלו מו"מ ביחס לנכס, במהלך תקופת הבלעדיות.

עיון בתכתובות שהציגה התובעת מלמד על מו"מ שהתנהל בין התובעת לבין המתווך אשר ללא חולק הביא את הרוכשים לראות את הנכס, במסגרתו דרשה התובעת כי הרוכשים יעלו את המחיר המוצע מעבר לסך של 920,000 ₪, ובתשובה הודיע לה המתווך כבר ביום 15.6.17 כי הצליח לשכנע את הרוכשים להעלות את ההצעה ב- 3,000 ₪ נוספים, ובהתאמה בסכום התואם לסכום שבו נמכר הנכס בסופו של יום.

הנתבעת בחקירתה, ניסתה להרחיק את העסקה שהתבצעה בפועל מפועלה של התובעת, כאשר טענה כי המו"מ כשל במהלך תקופת הבלעדיות, והתחדש רק לאחר מכן, תוך שהיא נמנעת מציון מועד חידוש המו"מ, בטענה שזה איננו ידוע לה, ותוך שהיא מפנה אל מועד חתימת ההסכם.

יחד עם זאת, בעלה של הנתבעת העיד כי המו"מ התחדש בסוף חודש אוגוסט, טרם שתמה תקופת הבלעדיות, ומצאתי בהתאמה כי אין לסמוך על גרסתה של הנתבעת.

זאת ועוד, בעוד במסגרת ההליך כאן טענה הנתבעת כי "אולצה" לחתום על הארכת תקופת הבלעדיות בטענה תמוהה שרוכש מטעם התובעת מסרב לראות את הנכס ללא הסכם כאמור, הרי שבתכתובת שהוצגה מטעם בעלה של הנתבעת עלה כי לשיטת הנתבעים התובעת היא שסירבה להציג את הנכס לרוכשים מטעמה לאחר תום תקופת הבלעדיות הראשונה, והתברר כי למעשה אין מדובר במצג שווא (משל הרוכש אינו מעוניין לראות את הנכס ללא הסכם בלעדיות) אשר הוביל לחתימה על הסכם ההארכה כי אם דרישה לגיטימית של התובעת.

לכל אלו יש להוסיף את טענתם התמוהה של הנתבעים לפיה התובעת לא הצליחה להביא ולו רוכש אחד פוטנציאלי אשר הציע "סכום שמתקרב למעבר 900,000 ₪", כאשר מנגד העידו כי לפחות אחד הקונים שהוצעו על ידי התובעת הציע לרכוש את הנכס תמורת 910,000 ₪.

הנה כי כן מצאתי כי אין לסמוך על גרסת הנתבעים בנוגע לנסיבות העניין, ובנוגע לפעולות שנקטה התובעת לשיווק הנכס ולניהול משאים ומתנים ביחס לנכס, ונדמה כי יש להעדיף את גרסת התובעת בנוגע לבחירתם של הנתבעים דווקא לסכל כל הצעה שהוצעה על ידי התובעת ולדחות את חתימת הסכם המכר מול הרוכשים, ה"ה ביטון, עד לאחר חלוף תקופת הבלעדיות, כדי לחמוק מחובת התשלום אשר חלה עליהם כלפיה.