כהן-אהרוני ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי התביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים, לטענתם, כתוצאה מהתאונה שארעה ביום 27.4.16 בכביש 99 באזור צומת נחל עיון.

הנתבעות פיצו את התובעים בגין נזקים שנגרמו להם באירוע התאונה בניכוי 20% בגין אשם תורם. התביעה הנוכחית הינה לתשלום ההפרש בתוספת הוצאות ניהול ההליך.

כעולה מכתב התביעה, רכב התובעים, הנהוג בידי התובע 2, נסע בכביש ראשי במהירות מותרת. עוד עולה מכתב התביעה כי רכב המבוטח על-ידי הנתבעת 1 והנהוג בידי הנתבעת 2 התפרץ לכביש מבלי לציית לתמרור "תן זכות קדימה" ובכך גרם לתאונה.

לטענת הנתבעות, הנתבעת 2 אכן ביקשה להשתלב בכביש הראשי וזאת לאחר שעצרה את הרכב וצייתה לתמרור ורק לאחר שווידאה כי "אין רכב מגיע" (סעיף 3א' לכתב ההגנה). עוד נטען בכתב ההגנה כי בזמן נסיעת הנתבעת 2 בצומת, הגיח רכב התובעים תוך נסיעה מהירה ופגע ברכב הנתבעות בצדו השמאלי.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

התובע 2 העיד כי הנתבעת 2 הגיעה מכביש עפר המשתלב בכביש הראשי בו נהג. עוד העיד כי הנתבעת 2 נסעה בדרך עפר, המגיעה ממקום נמוך למקום גבוה, והפנה למפה הטופוגרפית שצורפה לכתב התביעה.

בנוסף, העיד התובע 2 כי נהג במהירות שאינה גבוהה וכי הבחין ברכב הנתבעות שניות ספורות לפני התאונה ואף הספיק לצעוק לתובעת 1 כי הנתבעת 2 אינה רואה אותו ובלם מיד אך בשלב זה כבר לא ניתן היה למנוע את התאונה.