ת"ק 47175-05-15 ש' נ' ד'

לפניי בקשה להורות על מחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית, בטענה להיות הצדדים בני משפחה וכי עילת התביעה מבוססת על עניין משפחתי, כך שהסמכות העניינית נתונה לבית משפט לענייני משפחה.

עניינה של התביעה בתיק זה הינה תביעה כספית שהגיש המשיב, אחיה של גרושתו של המשיב, להשבת הלוואה שניתנה על ידי המשיב למבקש בשנת 2011, עת שהמשיב היה נשוי לאחותו. על פי הנטען בכתב התביעה המשיב נתן את ההלוואה למבקש לאור הקרבה המשפחתית והאמון שנתן במבקש.

המבקש טוען כי בהיות המשיב אחי גרושתו, ובהיות עילת התביעה מבוססת על הלוואה כביכול שניתנה למבקש ואשתו בעת שהיו נשואים ובהתבסס על הקרבה המשפחתית, הסמכות העניינית לדון בתביעה היא לבית משפט לענייני משפחה. בתגובה טוען המשיב כי מדובר בתביעה כספית של מתן הלוואה שלא נפרעה וכי מזה שנים, מאז גירושי המשיב מאשתו, אחותו של המבקש, אין קשר משפחתי בין הצדדים, כך שמדובר בתובענה אזרחית שיש לבררה בבית משפט אזרחי. בתשובה שהוגשה על ידי המבקש, לצד טענותיו על התנהלות המשיב אשר מציג בתגובתו טענות שאינן נכונות, חוזר המבקש על הבקשה לסילוק התביעה על הסף וטוען כי בניגוד לטענת המשיב בתגובתו כי המבקש ממנו כספים, בסעיף 5 לכתב התביעה, הפניה בבקשה להלוואה הייתה של המבקש ואשתו.

בחנתי את טענות הצדדים ואת הפסיקה אליה הפנו והגעתי לכלל דעה לא להיעתר הבקשה.

התביעה הוגשה כנגד אחיה של גרושתו של המבקש, בטענה לחוב שלו למשיב. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") גודר את סמכותו של בית משפט לענייני משפחה וקובע כדלקמן: "עניני המשפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה".

בכל הנוגע לתובענות אזרחיות, קובע סעיף 1(2) לחוק קובע כי "ענייני משפחה" כמשמעותם בחוק הם: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". הסעיף מפרט רשימה של מי שייחשב "בן משפחתו" במובן החוק, שהרלוונטי לעניינו הוא סעיף 1(2)(ו) הקובע בגדר "בן משפחתו": "אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו".

בפסק הדין המנחה בעניין רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (30.8.2000) נקבע כי על מנת שתהיה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה אזרחית, על התובענה לעמוד בשני תנאים מצטברים, האחד: התובענה היא בין אדם לבן משפחתו; השני: עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה, היינו לנושא ההליך יש זיקה לקשר המשפחתי שבין הצדדים.

אח של בן הזוג, על פי סעיף 1(2)(ו) לחוק נחשב כ"בן משפחה" לצורך החוק ולעניין סמכותו של בית משפט לענייני משפחה. במקרה שלפנינו המשיב (התובע) הוא אחיה של גרושתו של המבקש, והשאלה היא האם אח של בן זוג לשעבר, עדיין יחשב בגדר בן משפחה" כהגדרת סעיף 1() 2(ו) לחוק. לשאלה זו השיב בית המשפט העליון בשלילה. בעמ 164/11 פלונית נ' פלוני (29.4.2012), בדעת רב, קבע בית המשפט העליון כי בכל הנוגע לתביעת אח ואחות של בן הזוג, הביטוי "בן הזוג" אינו כולל בן זוג לשעבר. בית המשפט קבע שם לגבי תביעה של תובע נגד אחות של אשתו לשעבר כי אין לתת להיגד "בן זוגו" שבסעיף 1(2)(ו) לחוק, ובסעיפים 1(2)(ב) ו-1(2)(ג) לחוק פרשנות מרחיבה, הכוללת גם בן זוג לשעבר. עתירה לדיון נוסף בעניין בדנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית (20.6.2012) נדחתה.

מכאן, ולאור ההלכה הקובעת בעמ 164/11 פלונית נ' פלוני כי גרוש אינו "בן זוגו" במובן סעיף 1(2)(ו) לחוק, ומשהתביעה הוגשה כנגד אחיה של אשתו לשעבר של המשיב, לא מדובר ב"בן משפחתו" ולא מתקיים התנאי הראשון להקניית סמכות לבית משפט לענייני משפחה. נוכח קביעה זו, ומשמדובר בתנאים מצטברים, לא אדרש לחינת התנאי השני והוא כי מדובר בסכסוך הנוגע לעניין שבתוך המשפחה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.