ת"ק 47149-06-13 זהר נ' עטייה ואח'

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר התייצבות.

1. המשיב (להלן: "התובע") הגיש תביעה כנגד המבקש (להלן: "הנתבע") בגין נזקים שנגרמו לרכושו במהלך תאונה במסגרתה הנתבע, אשר נהג ברכב, איבד שליטה על רכבו ופגע בחנות שבחזקת התובע. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע, הודה האחרון באחריותו לתאונה.

2. ביום 23.6.14 התקיים דיון בתביעה, אליו התייצב הנתבע. בדיון זה לא הכחיש הנתבע את אחריותו לתאונה, אך טען כי נהג ברכב מונית השייך למשיבה הפורמלית, טרייד אין אושר בע"מ, בה עבד כשכיר, ואף חתם על מסמך המחייב אותו בתשלום השתתפות עצמית במידה ויקרה נזק לצד ג'. לפיכך, ביקש הנתבע ליתן לו אפשרות להמציא את פרטי המעבידה, על מנת לצרפה כצד להליך.

3. לאור בקשת הנתבע, הוריתי לנתבע להמציא לתובע את פרטי המעבידה וכן הוריתי לתובע לתקן את כתב תביעתו, באופן שחברת טרייד אין אושר בע"מ תצורף כנתבעת נוספת. כן קבעתי מועד נוסף לדיון בתביעה ליום 1.2.15.

4. לדיון שהתקיים ביום 1.2.15 לא התייצב הנתבע ואף המשיבה הפורמאלית לא התייצבה לדיון. לפיכך, ניתן פסק דין המחייבת את הנתבע והמשיבה הפורמאלית, ביחד ולחוד, לשאת בנזקי התובע.

    

5. ביום 14.4.15 הגיש הנתבע בקשה לביטולו של פסק הדין. בבקשה זו טוען הנתבע כי היה מעורב בתאונת דרכים בהיותו נהג מונית שכיר, ועל כן מעסיקתו היא שצריכה לשאת בתשלום הנזקים. הנתבע טוען כי לא קיבל הזמנה לדיון ועל כן לא התייצב לדיון. לטענתו נאמר לו שעם המצאת פרטי המעבידה לידי התובע, התביעה נגדו תבוטל.

6. התובע מתנגד לבקשה. התובע טוען כי הבקשה הוגשה בחלוף 71 ימים מיום מתן פסק הדין. כן טוען התובע כי הנתבע באופן שיטתי מתחמק מלקבל כתב בית דין וכי נאלץ להמציא לידי הנתבע את פסק הדין במסירה אישית.

7. עוד טוען התובע, כי מועד הדיון נקבע בישיבה הקודמת בה נכח הנתבע, כך שלא היה צורך לשלוח לנתבע זימון.