ת"ק 47068-06-15 שליכטר נ' מי כרמל בע"מ

1.לטענת התובע ( בן 83 ) הוא חויב ע"י הנתבעת שהינה תאגיד המים של קריית שמואל, בחיובים נוספים מעבר לחיובים שלו. התובע שלח לנתבעת מכתב ראשון ביום 2/4/15 ולאחר מכן קיבל טלפון מפקידת הנתבעת שאמרה לתובע מדוע הוא לא בדק את החשבון? וטענה שמדובר בסכומים קטנים של בסה"כ 200 ₪ ולמה להתייחס לכך. התובע טען כי הוא לא מוכן שיקזזו לו את הסכום מהחשבון. בין הצדדים התנהלה שיחה שניה ושוב בחשבון הבא התובע הבחין בחיוב נוסף בחשבונו. התובע שלח מכתב שני ביום 20/4/15 ובו התריע על החיוב הנוסף שממשיך ושאל מדוע לא תיקנו את הטעות. במכתב זה אף כתב מפורשות כי אינו מעוניין בקיזוז הסכום מחובותיו העתידיים. בתגובה למכתבו התקשר נציג הנתבעת שהסביר לו מדוע עדיף להחזיר לו את הסכום כקיזוז מהחיובים העתידיים.

לטענת התובע, לא חזרו אליו ולא נמסר לו כל פירוט לגבי ההחזר הכספי, אלא רק לאחר הגשת התביעה הוא קיבל מהנתבעת מכתב המפרט את החיובים שקוזזו שלא בהסכמתו.

2.התובע העיד בדיון כי תביעתו מבוססת כעת לא על הכסף שהיו צריכים להחזיר לו, כי אם על עוגמת הנפש שנגרמה לו מהתנהלות הנתבעת. גם לאחר שהתובע התריע על חיוב עודף בחשבונו, לקח לנתבעת זמן לתקן את התקלה. בנוסף התובע מלין על היחס המשפיל שקיבל מפקידת הנתבעת בנוגע לכספים שמגיעים לו וכן על התעלמות מבקשתו לא לקזז את הסכומים מהכסף המגיע לו, כלומר הנתבעת עשתה בכספו המגיע לו, כרצונה.

3.הנתבעת הינה תאגיד מים עירוני המספק שירותי ביוב לעיר חיפה וקריית שמואל. הנתבעת גובה ומחייבת ישירות את התשלומים עבור שירותי הביוב מהצרכנים, בהתאם להוראות החוק וכללי רשות המים. עלות שירותי הביוב השוטפים מחושבת על בסיס כמות המים שנצרכה ע"י הצרכן בתעריפים שנקבעים ע"י הרשות.

4.לטענת הנתבעת, ביום 12/4/15 קיבלה פנייה מהתובע בו ציין כי הוא מחויב בסכומים נוספים מעבר לחיובים שלו. הנתבעת בדקה את הנושא ועלה כי אכן חשבונו חויב בתשלום נוסף בעקבות טעות טכנית.

ביום 29/4/15 סודרה התקלה ע"י כך שהוראת הקבע אשר שויכה לחשבונו של התובע בוטלה.

הנתבעת שוחחה עם אשתו של התובע בעניין ההחזר הכספי והיתה אמורה לחזור אליה, משלא עשתה זאת והנתבעת לא הצליחה להשיגם, היא העבירה את הכסף לחשבון החיוב של התובע אשר קוזז מהתשלומים השוטפים של הנתבעת.

הנתבעת ציינה כי ביום 15/4/15 התובע חויב שוב בתשלום נוסף עוד בטרם טופל העניין.

5.הנתבעת טענה כי זיכתה את חשבון התובע בסך של 328.90 ₪ בגין תשלומי היתר שנגבו ולכן התובע לא חויב בגין שירותי הנתבעת בחודשים מרץ, אפריל, מאי ויוני 2015.

דיון והכרעה

6.התובע ביקש לחייב את הנתבעת בסך כולל של 3,313.70 ₪ אשר כוללים סך של 313.70 ₪ בגין גבייה נוספת שביצעה הנתבעת מחשבון ההרשאה של התובע ועוד סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בדיון טען התובע כי כפי שנמסר לו, הוא זוכה בסכום היתר שנגבה מחשבונו והשאיר את התביעה בעניין עוגמת הנפש המגיעה לו על בסיס הטענות שנטענו על ידו.