שבו נ' רביבו תיירות ונופש בע"מ ואח'

עניינה של תביעה זו הוא בטיסה שהזמין התובע על מנת להגיע להתפלל באומן שבאוקראינה בראש השנה תשפ"ה (2024). כרטיס הטיסה שרכש התובע היה לקישינב שבמולדובה, ומשם אמורה הייתה להיות הסעה לאומן. טיסתו ה"מקורית" של התובע אמורה הייתה לצאת מישראל למולדובה ביום 1.10.24 בשעה 11:00, והוא אמור היה לחזור ארצה בטיסה ממולדובה לישראל ביום 8.10.24 בשעה 5:00. אולם, תחת הטיסה לקישינב קיבל התובע בסופו של דבר ביום 30.9.24, לאחר פניותיו לנתבעת 1 (להלן: "רביבו"), כרטיס טיסה לבקאו שברומניה לטיסת הלוך ביום 30.9.24 בשעה 23:50 ולטיסת חזור ביום 7.10.24 בשעה 15:50.

אין חולק כי שינוי מקום נחיתת הטיסה מקישינב שבמולדובה לבקאו שברומניה האריך משמעותית את משך הנסיעה של התובע לאומן שבאוקראינה. אף אין חולק כי התובע רכש את הטיסה לצורך הגעה לאומן בראש השנה, וכי הדבר היה ידוע לרביבו המארגנת טיסות עבור המבקשים להתפלל באומן.

רביבו היא סוכנות נסיעות, שלטענת התובע ממנה נרכש כרטיס הטיסה ושלטענתו יש לראותה כנושאת באחריות מכוח חוק שירותי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

הנתבעת 2 היא חברת תעופה מולדבית, שהפעילה את הטיסה שבה טס התובע בפועל לרומניה, וכן אמורה הייתה להפעיל את הטיסה ה"מקורית" שרכש התובע למולדובה.

בפתח הדברים ייאמר כי רביבו אינה חולקת על כך שהיא רכשה מספר מושבים בטיסות שכר המופעלות על ידי הנתבעת 2 לקישינב לצורך מכירתם עבור קבוצות ויחידים כחלק מ"הרכבת האווירית" לאומן בראש השנה תשפ"ה. בעניינו של התובע טוענת רביבו כי היא מכרה חלק מהמושבים שרכשה בטיסות הנתבעת 2 לסוכן נסיעות בשם דויטש (שמפעיל, כפי הנראה, סוכנות נסיעות בשם אייר אקספרס) והלה, כך ממשיכה רביבו וטוענת, מכר את כרטיס הטיסה לתובע. רביבו אף צירפה לכתב הגנתה את החלקים הרלוונטיים מההסכמים שבהם רכשה מושבים בטיסות שכר של הנתבעת 2 לקישינב ומכרה מושבים בטיסות לקישינב למר דויטש.

בנסיבות אלה ניתן בהחלט לראות ברביבו "מארגן" של הטיסה נשוא התביעה, כמשמעות מונח זה בחוק שירותי תעופה. זאת, שכן הגדרת המונח "מארגן" בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה הינה כדלקמן: " "מארגן" - אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה, להובלת נוסעים וכבודתם, לצורך מכירתה לאחרים" (ר' למשל, ת"א (שלום – ירושלים) 5017-09-16 אבידן נ' Small Planet Airlines (8.8.19), פסקה 23).

זאת ועוד, יש לראות את טיסתו של התובע לקישינב כ"טיסה שבוטלה", כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה, שכן אחת החלופות להגדרה המונח "טיסה שבוטלה" היא "טיסה שלא התקיימה". לשון אחר, התובע רכש כרטיס טיסה לקישינב שבמולדובה ותחת זאת קיבל כרטיס טיסה לבקאו שברומניה. מכאן, שטיסתו לקישינב לא התקיימה. ודוקו: לעניין זה נראה שיש מקום להבחין בין טיסה שכלל לא יצאה אל הפועל, כדוגמת המקרה נשוא התביעה דנן, לבין טיסה שהמריאה ליעדה המקורי אך בסופו של דבר נחתה ביעד שונה, כדוגמת המקרה שנדון ברת"ק (מחוזי – חיפה) 24499-02-24 אבנד נ' וויז אייר הונגריה – Wizz Air Hungary Ltd (27.5.24)).

סעיף 6(א) לחוק שרותי תעופה קובע כך באשר לחובות המוטלות על מפעיל טיסה או מארגן כלפי נוסע שטיסתו בוטלה:

"נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

1. שירותי סיוע;