אברהמי נ' טולדנו ואח'

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 1/5/16, בירושלים.

1. במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 74-902-68 להלן: "רכב התובע"). התובע נהג ברכב התובע במועד התאונה.

    

2. הנתבע 1 נהג במועדים הרלוונטיים ברכב מ.ר. 76-429-53 (להלן: "רכב הנתבעים"). נתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבעים.

    

3. לטענת התובע, ביום 1/5/16, נסע ישר ברח' אהרון פישל בירושלים כאשר רכב הנתבעים אשר בכיוון נסיעתו ניצב תמרור "האט ותן זכות קדימה", הגיח משמאלו, במהירות רבה. התובע ניסה להימנע מתאונה ולפיכך הסיט את ההגה שמאלה אך לא ניתן היה להימנע ממפגש בין כלי הרכב ורכב התובע נפגע.

    

4. בעקבות התאונה הפעיל התובע את הביטוח המקיף של רכבו ולאחר שהגיש כתב תביעה מתוקן, הסביר בדיון שנערך, כי תבע סך של 8,000 ₪ בהתאם לפירוט הבא: סכום של 6,666 ₪, בגין הפסד הנחת העדר תביעות לשלש שנים (סך של 2,222 ₪ לכל שנה במכפלת שלש שנים) ויתרת הסכום בסך 1,344 ₪ בגין הוצאות שנגרמו לו והפסד ימי עבודה.

    

5. בהתאם להחלטת בית המשפט, העביר התובע לאחר הדיון אישורים שנזכרו במהלך הדיון, בהם העתק הפוליסה הרלוונטית ואישור סוכנת הביטוח שלו לפיו, ההפסדים לשנת 2017-2016 בגין התאונה, עומדים ע"ס 746 ₪. בתגובה למסמכים שהוגשו טענו הנתבעים כי יש להעמיד את סכום התביעה ע"ס 746 ₪. התובע בתשובתו הבהיר כי הגיש את המסמכים כדי להעמיד תביעתו על הסכום הנכון.