גוז נ' זיג זג שירותי דיוור ולוגיסטיקה בע"מ

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 4/6/17 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה על סך 4,700 ₪ בגין נזק שנגרם למחשב שלו במהלך הובלתו באמצעות קטנוע על ידי הנתבעת.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 10/7/17 אך לא התייצבה לדיון. בדיון מיום 9/11/17, לאחר שמיעת התובע , ניתן פסק דין מנומק המקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט בסך של 500 ₪. בחלקו האחרון של פסק הדין ניתן לנתבעת הסבר לגבי המועד והאופן בו ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין.

3.פסק הדין נשלח לנתבעת לפי המען בו קיבלה את התביעה ברח' היצירה 3 ברמת גן והוחזר בציון "עזב".

4.ביום 16/1/18 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. באשר לנסיבת המחדל, נטען כי מוקד הנתבעת הועבר במהלך שנת 2017 מרח' היצירה 3 ברמת גן לכתובת הנוכחית של הנתבעת ברח' חומה ומגדל 12 בתל-אביב. במהלך חודש אוקטובר 2017 החליפה הנתבעת את ייצוגה המשפטי ממשרד ברנע ושות' למשרד הנוכחי שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות'. כתוצאה מהאמור לעיל, דברי דואר רבים נעלמו ו/או לא הגיעו כלל לידי הנתבעת. גם בתוך הנתבעת עצמה שרר אי סדר במשך תקופה מסוימת. ניתן לראות במערכת נט המשפט תחת הכותרת "המצאות שבוצעו" כי כתבי בי דין אשר נשלחו לנתבעת לא נמסרו לידה. מהמקובץ עולה כי הנתבעת לא זלזלה אלא מדובר בטעות תמת לב שהנתבעת מצרה עליה ומביעה את התנצלותה בפני בית המשפט ובפני התובע. לגופו של עניין נטען כי לנתבעת סיכויי הגנה טובים המצדיקים דחיית התביעה. מדובר במקרה פשוט של תובע שקנה סיכון במודע כאשר בחר לשלוח את המחשב בקטנוע ולא ברכב פרטי וכך קנה סיכון במודע שאם המחשב יינזק במהלך ההובלה, הוא לא יקבל פיצוי מהנתבעת. כנגד המסמך החתום שצורף לתביעה ופוטר את הנתבעת מאחריות, יש אמירה בעלמא של התובע. באשר לעיתוי הגשת הבקשה, במסגרת הודעה מיום 18/1/18, הבהירה הנתבעת כי קיבלה את פסק הדין באמצעות הדואר ביום 3/1/18. בקשה לביטול פסק דין נשלחה בפקס כבר ביום 10/1/18. לאחר שהנתבעת עודכנה כי שני הניסיונות לשלוח את הבקשה בפקס לא צלחו, נשלחה הבקשה לבית המשפט באמצעות שליח ביום 16/1/18.

5.הבקשה לביטול פסק דין והחלטתי המורה לתובע להגיב לבקשה נשלחו לתובע הן לכתובתו כפי שמופיעה בכתב התביעה והן לכתובת דואר אלקטרוני המופיעה בתיק. דבר הדואר הודבק בביקור השלישי ביום 29/1/18. כיוון שדבר הדואר נשלח למען שהתובע עצמו נתן והמשלוח בדואר גובה גם במשלוח לכתובת מייל שיש להניח כי נמסרה על ידי התובע, מדובר במסירה כדין.

6.לאור נימוקי הבקשה שלא נסתרו ובהעדר תגובה של התובע, אני מבטל את פסק הדין שניתן ביום 9/11/17 בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. כמקובל במקרים דומים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

המזכירות תעביר את הסך של 500 ₪ לתובע מתוך הפיקדון שהפקידה הנתבעת וכך ישולמו ההוצאות בהן חוייבה הנתבעת במסגרת החלטה זו. תשומת לב התובע כי עליו למסור למזכירות פרטים ומסמכים נדרשים לשם העברת הסך של 500 ₪ לחשבון הבנק שלו בהעברה בנקאית.