ת"ק 46632-07-14 גולדברג נ' קאסם ואח'

1.תביעה ע"ס 8,541 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל תאונת דרכים שהתרחשה בנתניה ביום 18.05.14, בין מכוניתו הפרטית לבין משאית נהוגה בידי הנתבע.

2.אין חולק כי הנהגים הגיעו לצומת מרומזר והחלו בפנייה שמאלה, כאשר התובע נוהג בנתיב השמאלי ביותר והנתבע נוהג בנתיב לימינו.

3.כל אחד מהנהגים טען כי האחר סטה לנתיבו וכך נגרמה ההתנגשות.

4.התובע העיד, שתוך פנייתו שמאלה, סטה הנתבע מנתיבו, נכנס לנתיב שבו נסע התובע והמשאית פגעה ברכבו. כתוצאה מהמכה, נהדף לעבר הרמזור ונגרמו לרכבו נזקים בשני עבריו.

לפי עדות התובע, עד מחצית הפנייה: "לאמצע הכביש עדיין הכל היה בסדר", אולם בהמשך: "יצאתי במצב שאני לא יכול לנסוע שמאלה כי יש אי עם תמרור וגם לא קדימה כי הוא סגר לי את הדרך" (עמ' 2 שורה 11 לפרוטוקול).

התובע המשיך והעיד: "בשלב מסויים הוא נתן לי מעבר אבל העגלה שלו נתנה לי מכה ברכב ... מגיני הגלגל החלו לשפשף את הרכב שלי".

5.הנתבע העיד, כי התובע פנה שמאלה תוך סטייה לנתיב בו נסע וכך פגע בנגרר. בעדותו טען כי פנה שמאלה בקשת רחבה כשהנגרר נוסע בדיוק אחרי המשאית.

6.לאחר עיון בכתבי הטענות, בתמונות שהציג התובע ממקום האירוע (מאוחרות למועד התאונה) ושמיעת הנהגים, אני מחליטה לדחות את התביעה:-

א.התקשיתי לתת משקל מכריע לעדות התובע, אשר שינה את גרסתו מספר פעמים. התובע סבור כי היה על הנתבע, כמי שנוהג במשאית עם עגלה נגררת, לסוע בנתיב הימני ביותר, שאף הוא מאפשר פנייה שמאלה. גם אם ראוי שנהג משאית יקפיד על נהיגה בנתיב הימני ביותר, אין הדבר מסביר או תורם להתרחשות התאונה.