ת"ק 4659-09-14 יהודאי נ' לביטוח בע"מ ואח'

תביעה בסך 12,185 ₪ בגין נזק ישיר ונזקים עקיפים שנגרמו לתובע ולרכבו (המשמש כמונית) בשל תאונת דרכים שארעה בנתניה ביום 12.5.2014.

לטענת התובע, באותו מועד, ברח' יהלום בנתניה, ישב ברכבו, כשהוא בעצירה מוחלטת, בימין הדרך. או אז, הגיע הנתבע 2, נוהג ברכבה של הנתבעת 3 מעסיקתו, חלף על פני רכב התובע, כשבכוונתו לפנות ימינה, ובתוך כך סטה לעבר רכב התובע ופגע בו בצדו הקדמי שמאלי.

הנתבעים טענו כי לאחר שהנתבע 2 חלף על פני רכב התובע, יצא התובע מהחנייה לפתע וללא תשומת לב, וללא שהבחין כי רכב הנתבעים מצוי לשמאלו, והתנגש בחלקו הימני אחורי של רכב הנתבעים.

התובע העיד כי רכבו עמד במנוע דומם, תוך שהוא עסוק בחיפוש עודף עבור נוסעת. לאחר מכן העיד: "כשישבתי ברכב לא הייתי עסוק בכלום. ישבתי ברכב וחיכיתי לתורי להגיע לתחנה".

לפי עדותו של התובע, הרכב הפוגע התנגש בגלגל השמאלי קדמי של המונית. על מנת להסביר כיצד הדבר ייתכן, אם עמד בחנייה בימין הדרך, הסביר כי "הגלגל נמצא בזוית לכביש". כלומר, שחלק מהמונית בלט כלפי הכביש, כאשר עמד בחנייה.

לטענת התובע, הנתבע 2 הציע לתקן עבורו את הנזק, ואף ביק מהתובע להשתתף בסכום של 1,000 ₪. התובע טוען כי הסכים ואף שילם לנתבע 1,000 ₪. התובע לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שעובדות אלה לא מצאו מקומן בתביעתו או בהודעתו לחברת הביטוח. אולם חזר בו כשהתברר שישא בהשתתפות עצמית גבוהה.

לאחר מכן, לשיטתו, חזר בו הנתבע 2 מההצעה.

הנתבע 2 העיד כי נסע בקו ישר ולא ביקש לפנות ימינה כטענת התובע. הנתבע העיד כי לא ראה את התרחשות המכה כיון שנפגע בחלק האחורי ימני של רכבו (בגלגל ובפלסטיק שמעליו).

לטענת הנתבע 2, התובע הגיע מקום עבודתו ושילם למעסיקו על מנת שהמעסיק יפעיל את פוליסת הביטוח ויטען כי עובדו, הנתבע 2, אשם בתאונה. אלא שהמעסיק לא הסכים לכך והחזיר לתובע את כספו. המעסיק, מנשריאן ישראל העיד ותמך בגרסת הנתבע 2.

מעדותו של העד הנ"ל עולה שהתובע לא ביטח את רכבו ולפיכך היה מוכן לשלם עבור הפעלת הפוליסה, גם אם יתברר שאינו אשם כלל בתאונה. לא מצאתי הגיון בכך, משום שאם ייקבע כי התובע אינו האשם בתאונה, יוכל לקבל פיצוי בגין מלוא נזקיו מהמזיק. יחד עם זאת, התובע בעצמו העיד כי היה מוכן להשתתף בעלות הפעלת הפוליסה ע"י המעסיק ומסר כספים לצורך כך לעד.