ת"ק 46580-07-14 פניג'ל ואח' נ' אברהם ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]

התשמ"ד-1984, בשאלת חלוקת האחריות, בין המעורבים, תוך הסכמתם כי סכום הנזק, ככל שייפסק לתובע יעמוד על סך של 5,758 ₪.

לאחר ששמעתי את התובע והנתבע מס' 1 והתרשמתי מעדותם, בחנתי, על פי הסכמת הצדדים, את גרסת צד ג' 1 לתאונה מתוך כתב ההגנה בהודעה לצד ג', עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי כלי הרכב המעורבים, הודעות בחברה ביטוח המעורב ותמונות זירת האירוע, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את תביעת התובע ולחלק את האחריות לפגיעה ברכבו באופן הבא: צדדים ג' -80% והנתבעות 1-2 -10%.

על פי החומר שבפני, התובע נסע ברח' "עמד בפקק" ברח' חד סטרי. רכב צד ג' 1 אשר עמד בחנייה בצד ימין של הכביש, פתח את דלת רכבו וכתוצאה מכך פגע והעיף את רוכב האופנוע על רכבו של התובע וגרם נזק לרכב מצד ימין.

צד ג' 1, ועל כך אין חולק, חנתה במקום מותר. לטענת צד ג' בכתב ההגנה, בטרם פתחה את דלת הרכב מצד הנהג, הביטה במראה לצדדים, לא ראתה את האופנוע בו נהג הנתבע 1 ופתחה את הדלת. על פי הנטען, אותה עת האופנוע לא היה בנתיב בו עמד רכב צד ג', אלא הוא פנה ימינה לכיוון רח' גאולים והוא שהתנגש בדלת רכבה שהייתה פתוחה.

אל מול גרסה זו, העיד הנתבע 1 כי ראה את צד ג' מחנה את רכבה, עבר חצי דלת של רכב צד ג' ואז צד ג' פתחה את הדלת, הדפה את האופנוע על רכב התובע וגרמה לתאונה. אותו תיאור מסר הנתבע, בסמוך לתאונה, למשטרה (נ/1) דבר המחזק את גרסתו.

עדותו זו של הנתבע מסתברת יותר עם מיקום הפגיעה ברכבו, במרכז האופנוע, היכן שמניחים את הרגלים.

תקנה 80 (א) קובעת: "כי לא יפתח אדם את דלתו של רכב, אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך".

אינני יכולה לקבל את טענת צד ג' כי הנתבע פנה ימינה לכיוון רח' גאולה ואז התנגש בדלת הצד ג', טענה שאינה נתמכת בעדות של יתר המעורבים ואין לה תימוכין. גם אינני יכולה לקבל טענה לפיה צד ג', אף שהביטה במראה, לא הבחינה ברוכב האופנוע. צד ג' סיימה חנייה, פתחה את הדלת כדי לצאת מרכבה, ומיקום הפגיעה במרכז האופנוע, יחד עם עדותו של הנתבע לפיה עבר את מחצית הרכב של צד ג', מסתברת יותר.