שרעבי נ' כהן

1.לפני תביעה על סך 4,050 ₪, שעניינה יחסי שכירות, בין התובע ששכר דירה מהנתבע.

עיקר טענות הצדדים

2.התובע טען בכתב התביעה, כי משנכנס לדירה ביום 22.1.2017 התגלה כי היא אינה ראויה למגורים, קירות מתקלפים, ברזים ודלת הכניסה. התובע עתר בכתב התביעה "לצוות על הנתבע לפצות אותי בסכום של 4000 ₪ ע"מ לתקן את הנזקים בדירה ששכרתי" וכן תבע פיצוי בגין עוגמת נפש.

3.אין חולק כי התובע שכר את הדירה לתקופה מיום 22.1.2017 עד ליום 22.1.2018. בהמשך, חוזה השכירות הוארך לעוד שלושה חודשים עד ליום 22.4.2018.

4.הנתבע טען, כי התובע שכר את הדירה למשך שנה והפסיק לשלם דמי שכירות והמשיך להחזיק בה, על אף שניתן כנגדו צו פינוי.

5.הנתבע טען עוד, כי תביעה זו הוגשה בעקבות ההליכים המשפטיים שננקטו כנגדו וכי מעולם לא פנה אליו בדרישה בקשר לנכס המושכר.

דיון והכרעה

6.על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

7.באשר לטענות התובע למצב המושכר הלקוי - אני קובעת כי דין התביעה להידחות, כפי שאנמק להלן.

8.התובע לא הוכיח, כי פנה לנתבע או מי מטעמו במהלך תקופת השכירות בתלונות על ליקויים בדירה, וכי ליקויים אלה לא תוקנו. כפי שציין בכתב התביעה, הסכום הנתבע הוא על מנת לאפשר לו לבצע את התיקונים, על כן לא נטען שהוא ביצע תיקונים בגין כל הליקויים שפורטו בכתב התביעה ולא קיבל החזר.