כהנא נ' לוי

לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתרשלותו של הנתבע בניסיונותיו לתקן את מקררו.

לטענת התובע הוא פנה אל הנתבע דרך אתר מקצוענים והזמין אותו לתקן את המקרר בביתו אשר התקלקל. לטענת התובע, בביקורו הראשון הודיע הנתבע כי המדובר במילוי גז הא ותו לו ומילא את הגז, אלא שלאחר מספר שעות התברר כי אין המדובר בדליפת גז, אלא בתקלה במדחס וממילא כי יש להחליפו. לאחר ימים ספורים הגיע הנתבע שוב על מנת להתקין מדחס חדש, אלא שגם לאחר ההתקנה המדחס לא עבד וממילא כך גם המקרר. לטענת התובע, הנתבע היה נבוך, לא ידע מה לעשות, ביצע מספר שיחות עם אנשים שונים תוך ניסיון להבין כיצד לתקן את המקרר. הנתבע החל להשתמש בברנר, תוך ניסיון להחליף את הקפילר שבמקרר, אלא שהנתבע שרף לחלוטין את המקרר, כולל את הבידוד שבו, עד שבשלב מסוים אישר כי אינו יודע כיצד לתקן את המקרר, עזב את הבית והשאיר את המקרר שרוף ופתוח באמצע הבית כפי שהוצגו בתמונות שצורפו לכתב התביעה והוצגו בדיון. התובע נאלץ לפנות לאנשי מקצוע אחרים, אשר מסרו לו כי לא ניתן לתקן את המקרר כי הבידוד שבו נשרף, כי הוא אינו בטיחותי וממילא יש להשביתו. בהתאם לכך, נאלץ התובע לרכוש מקרר חדש מהרגע להרגע, תוך הוצאה כספית משמעותית לא מתוכננת. לטענת התובע, הוא פנה אל הנתבע הן ישירות והן באמצעות הבעלים של חנות חשמל שמכיר גם את אביו של הנתבע שלו יש עסק למקררים על מנת שישיב לו את עלות המדחס, עלות הביקור וכן סך של 1,800 ₪, הוא ערך מקרר זהה לזה של התובע, כפי שהופיע ביד 2, אלא שהנתבע סירב ומכאן תביעה זו.

הנתבע מצדו טען כי בהגיעו אל התובע אמר לו כי "אי אפשר לתקן את המקרר... הוא לחץ תתקן לי, הוא ניסה לפתות אותי ושכנע אותי ולא עזב אותי. הוא פיתה אותי עם הכסף שלו". (פרוטוקול עמוד 2 שורות 18-20).

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

התרשמתי לחיוב באופן בלתי אמצעי מעדותו של התובע ואני מקבלת את גרסתו באשר לאופן השתלשלות האירועים. למעשה, טענת ההגנה היחידה בפי הנתבע הייתה כי התובע "לחץ עליו ופיתה אותו" לתקן את המקרר.

לא הייתה מחלוקת כי התובע הגיע אל הנתבע דרך אתר "מקצוענים" תוך שהתובע נתן אמונו באתר זה והנתבע שהציג עצמו מומחה למקררים, לכך כי בעלי המקצוע אשר במאגר זה, יהיו מקצועיים, יודעים את עבודתם, אמינים והגונים.

בין אם הגיע הנתבע אל התובע על דרך ה"מקצוענים" או בכל דרך אחרת, כך או כך הרי שהדעת נותנת כי בעל מקצוע אמין והגון אשר אינו מסוגל לבצע עבודה מסוימת או סבור כי אין מקום לבצע כלל תיקון, יודיע על כך למזמין העבודה ולא "יתפתה" ו"יכנע ללחצים" וממילא יבצע עבודה שאינה נדרשת, או לחילופין שאינו מסוגל לבצע. טענה זו של הנתבע מן הראוי שלא הייתה נשמעת מלכתחילה.

התובע הציג תמונות של המקרר כפי שהושאר בדירתו לאחר שהנתבע "תיקן אותו". תמונות אלה מדברות בעד עצמן. ניתן לראות כי כל פנים המקרר שרוף וממילא הדעת נותנת ואין צורך במומחה כדי להבין כי מקרר זה לא יוכל עוד להמשיך ולבצע את התפקיד לו נועד וממילא כי התובע נאלץ בהתראה קצרה לרכוש מקרר חדש.

בנסיבות העניין, אני מוצאת לפסוק לתובע את הסכומים הבאים:

סך של 1,800 ₪, הוא שווי המקרר של התובע כפי שהופיע במודעת יד 2 שהציג התובע במועד הדיון; סך של 780 ₪ שימוש במנוף עבור המקרר החדש (קבלה צורפה לכתב התביעה); ביקור טכנאי בסך 150 ₪ וכן סך כולל של 2,500 ₪ בגין ערך מטרד והוצאות משפט. סה"כ 5,230 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

לא הוגשה ראייה לעניין עלות מזון שהתקלקל. על כן, לא מצאתי לפסוק בגין ראש נזק זה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.