ת"ק 46467-04-14 פרידמן נ' עותמאן ואח'

1.לפניי תביעה כספית אשר במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.2.14 בצומת הרחובות הרב עוזיאל - מיכלין בירושלים.

התובעת היא הבעלים של רכב מסוג פורד פוקוס מ.ר. 86-044-29 (להלן: "רכב התובעת"). הנתבע 1 הוא הנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג מזדה, מ.ר. 58-964-60 המבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

2.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה ובעדותה, עת עמדה ברחוב עוזיאל בצומת הנ"ל על מנת לפנות שמאלה, אותתה והחלה בפנייתה, רכב הנתבעים שנסע אחריה הגיח במהירות רבה ופגע ברכבה בחלקו האחורי שמאלי.

3.אליבא דגירסת הנתבע 1, כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת שנסע ברחוב הרב עוזיאל בנתיב נסיעתו במהירות איטית, רכב התובעת עקף אותו לפתע במהירות מצד ימין וניסה לפנות שמאלה בצומת.

4.ביום 26.10.14 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים המעורבים בתאונה באשר לנסיבות קרות התאונה וכן, הוגשו והוצגו תמונות מקום התאונה והרכבים המעורבים.

התובעת העידה, כי עסקינן בכביש בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. התובעת עמדה עם רכבה בצומת בנתיב נסיעה בו ניתן להמשיך ישר או לפנות שמאלה ובטרם ביצעה את הפנייה מרחוב הרב עוזיאל לרחוב מיכלין אותתה שמאלה והחלה בביצוע הפנייה כאשר לפתע הרגישה חבטה מאחור. התובעת לא הבחינה ברכב הנתבעים עובר לתאונה. כמו כן, ציינה, כי רכב הנתבעים פגע עם חזית שמאלית שלו בפינה האחורית שמאלית של רכבה. בחקירתה הנגדית הדגישה התובעת, כי מדובר בכביש בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.

הנתבע 1 העיד בפניי אודות נסיבות קרות התאונה. לדבריו, נסע ישר בנתיב נסיעתו בכיוון נסיעת רכב התובעת. כאשר הגיע במקביל אליו החל רכב התובעת לפנות שמאלה, חסם את נתיב נסיעתו ופגע ברכבו.

5.לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט, שמעתי עדויות הצדדים בפניי ובחנתי הראיות שהוגשו, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גירסת הנתבע 1.  להלן נימוקיי.

ראשית, הנני נותן אמון מלא בעדות התובעת אשר נמצאה קוהרנטית ונתמכה בראיות חיצוניות כגון תמונות מוקדי הנזק ומקום התאונה. עדות התובעת אף קיבלה סיוע מעדות הנתבע עצמו, כאשר העיד, כי מדובר בכביש בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. משכך, לא ברורה גירסת הנתבע כאשר העיד, כי רכב התובעת הגיע מימינו.