ת"ק 46406-06-15 איילי נ' אדרי

התובע שלפני מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך 3,600 ₪, בגין אובדן שמיכה אותה הפקיד לניקוי במכבסת הנתבע.

התובע טוען כי בתאריך 4.3.2015, הפקיד בידי הנתבע שתי שמיכות לניקוי יבש ושילם סך 100 ₪. לאחר מספר ימים חזר התובע לאסוף את השמיכות אך לטענתו, השיב לו הנתבע כי אינו מוצא את השמיכות וביקש כי ישוב בעוד שבוע. כנטען, הנתבע משך את התובע משך תקופה של כחודש שלאחריה נמצאה שמיכה אחת ואילו השנייה - אין. התובע דחה הצעת הנתבע לקבל שמיכה אחרת ובסופו של דבר משלא נמצאה השמיכה, לאחר כארבעה חודשים, הגיש תביעה זו.

הנתבע מודה כי אכן נמסרו לידיו שתי שמיכות. לטענתו, לאחר כשבוע נמסרה לתובע שמיכה אחת ולגבי השנייה, מסר לתובע כי בשל המצב בו הגיעה השמיכה (מלאה כתמי דם) טרם הוסרו כל הכתמים ויש לבצע ניקוי נוסף.

לאחר כ – 10 ימים הצליח הנתבע לנקות את השמיכה השנייה אך משהגיע התובע לקבלה, טען כי השמיכה אינה שלו, דבר שאינו נכון. עוד טען, כי סכום התביעה מנופח ומופרז וכי יש לדחותה.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הציג התובע את השמיכה אותה קבל מן הנתבע וטען כי השמיכה הנוספת, שאבדה, הינה מאותה תוצרת. הנתבע הציג מנגד, את השמיכה שבידיו וטען כי מדובר באותה שמיכה אותה מסר לו התובע. כמו כן, טען כי הוא הוא מסמן את השמיכות בסימן זיהוי וכך גם נעשה בעניינו של התובע וכי מדובר בשמיכתו. הנתבע הודה כי התווית הצמודה לשמיכה שברשותו, אינה אותה תווית הצמודה לשמיכת התובע אך עמד על כך כי מדובר בשמיכת התובע.

דיון