ברכל נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ ואח'

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בפיצוי על סך של 2000 ₪ בגין הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") בשולחה 2 הודעות בזמנים שונים למכשירה הנייד, ללא הסכמתה המפורשת. הנתבעת טוענת כי אין לחייבה בדין הואיל וככל ונשלחו מטעמה הודעות, הרי שאלו נשלחות על ידי צדדים שלישיים עימם התקשרה בהסכמים ותוך שהיא מוודאת מראש ומעת לעת את עמידתם בתנאי הדין. ככל שנפלה "טעות", כלשונה, אצל ספקיה, הרי שאין בכך להצביע על אי מילוי חובותיה. כן טענה כי התובעת לא הראתה כל ראיה ממשית לכך שההודעות אותן קיבלה אכן נשלחו על ידה שכן בהודעות אשר צירפה לכתב התביעה לא מופיע שמה של הנתבעת או מספר טלפון המזוהה עימה. עוד הדגישה, כי לתובעת עמדה האפשרות להסיר עצמה בנקל ומיד עם קבלת ההודעות למכשירה הנייד ומשלא עשתה כן, הרי שהתביעה נגועה בחוסר תום לב. כן התובעת לא הוכיחה כי אכן קיבלה את ההודעות למכשיר הנייד שלה. זאת ועוד, התובעת עושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים עת ניכר כי קיבלה סיוע בהכנת כתב התביעה מחברת ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ (להלן: "ספאם אוף") העומדת מאחורי התביעה ויש בכך משום עקיפה בוטה של הוראות חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 ושל הוראות חוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צורפותיהם ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

סעיף 30א (ב) לחוק אוסר על משלוח דבר פרסומת בשיווק ישיר בדרכים המנויות בסעיף אלא אם כן נתקבלה מראש הסכמה מפורשת של הנמען. עם זאת, על אף האמור בהוראות סעיף 30א (ב) לחוק, רשאי מפרסם לשלוח דברי פרסומת לנמען בהתקיים מספר תנאים מצטברים: הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או משא ומתן לרכישת מוצר, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו; המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומות; דבר הפרסומת מתייחס למוצר או שירות מסוג דומה למוצר או לשירות שלגביהם בוצעה עסקה או התקיים משא ומתן בין הצדדים.

ולגופו של עניין.

אפתח ואומר כי הוכח לפניי שהתובעת קיבלה את ההודעות לנייד ואין חולק כי מדובר ב"דבר פרסומת", כהגדרתו בחוק התקשורת. משכך, אין חולק כי התובעת היא זו אשר נפגעה מהעוולה שבוצעה כלפיה מכוח הפרת חובה חקוקה בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת. העובדה שיש גורם "מעודד" מאחורי התובעת אינה משנה את התביעה במהותה כתביעה של יחיד שקיבל הודעות לטלפון הנייד שלו משהתובעת הציגה בפניי את ההודעות המקוריות.

הנתבעת טוענת כי כתב התביעה מנוסח באופן זהה ומתבסס על אותו בירור שעורכת חברת ספאם אוף ובמעשיה עוקפת היא את סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. באשר למעורבותה של חברת ספאם אוף, לאחרונה ניתן פסק דין מקיף בעניין (ראו ת"ק 26210-04-16 בוקובזה נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ (30.4.2017)). מודעת אני לפסיקה השוללת את מעורבותה של ספאם אוף בנימוק שהגשת תביעה באמצעות חברה זו מהווה למעשה עקיפה של סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, החברה משדלת יחידים לכאורה להמחות את זכות התביעה אליה תוך גביית תשלום באחוזים מסכום ההוצאות הנפסקות וכי היא זו "שמנהלת" בפועל את התביעה מרחוק ויש בכך משום הסגת מקצוע עריכת הדין (ראו בר בנארי נ טוטוקרד (5.3.2017); ת"ק 51607-11-15 פוליאק נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ (11.9.2016); תק 32151-09-16 מיתר אושרי נ' א.ג.ש ייעוץ פיננסי בע"מ (25.2.2017)).

ברם, בחינת ניסוח כתב הגנתה של הנתבעת מעלה כי גם היא מתנסחת באופן זהה ובאופן המנוסח באופן משפטי של מי מטעמה והראיה לכך שאף בניסוחה היא מתייחסת לתובעת כאל "תובע" ובאופן לקוני מעלה טענות הגנה חלופיות כ"שטנץ" מבלי להתייחס לטענות התביעה הספציפיות אלא על פי הביטוי העממי היא "יורה לכל הכיוונים" בתקווה שאחת מטענות ההגנה תקלע. משכך, דומני כי היא מנועה לטעון נגד התובעת שהוכיחה עילת תביעה אישית כי היא נעזרת בשירותיה של חברה חיצונית המסייעת לה לנסח כתב תביעה וכי יש בכך להסיג את גבול המקצוע עריכת הדין שעה שגם היא נוהגת כך ולא ברור מי ניסח עבורה את כתב ההגנה – אם באמצעות חברה חיצונית המספקת לחברות שירותים משפטיים הלכה למעשה או באמצעות ייעוץ משפטי ששכרה או שמשמש כשכיר אצלה. כך גם בעבור הראיות שמספקת התובעת, אפילו הייתה שוכרת חוקר פרטי המייבא לה את ראיותיה, כל עוד יש בכך לקשר בין הראיה הספציפית למעשי הנתבעת בזיקה לעוולה ספציפית שנגרמה לתובעת הספציפית, הרי שהיא כשרה. שאלת התשלום לחברת ספאם אוף – מראש או מותנה תוצאה – אינה שונה מהיעזרות בעורך דין לשם הכנת התביעה, כפי שאני מתרשמת מכתבי הטענות של הנתבעת, וכל עוד לא נדרש בעבור כך תשלום או הגשת חשבונית לבית המשפט במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות ובית המשפט פוסק על פי שיקול דעתו הבלעדי ולא מושפע מרכיב ההוצאות בפועל, כי אז מה שייפסק, כל בעל דין רשאי לעשות בתשלום שנפסק לזכותו ככל שיחפוץ בין אם לשימושו הפרטי, בין אם לתרומה ובין אם לתשלום עבור שירות שקיבל. אכן, יש בדבר כדי לסכל מקומות בהם ניתן להגיע לפשרה במקרים המתאימים לכך ו"לחדד סכינים" עת יש מי שדוחף מאחור ומדרבן לפעולה ובעל הדין בוחן בינו לבינו כמה עליו להפריש מהסכום שיקבל עבור השירות שקיבל, אולם מנגד יש בכך משום סיכון עבור בעל דין מקום בו לא יתפשר עת בית המשפט וייקח זאת במסגרת שיקוליו בפסיקתו את גובה הפיצוי כי אחוז מסוים יופרש לטובת צד ג', שאינו צד להליך.

אכן, התובעת נסתייעה בחברת ספאם אוף גם ביחס לבדיקות הקושרות בין דברי הפרסומת לבין הנתבעת– לא במסגרת בדיקה חדשה אלא במסגרת ראיות קיימות שהוצגו בהליך אחר – בטרם הוגשה התביעה. יצוין כי התביעה הוגשה בחודש יולי 2016. אין חולק כי התמלול שצורף אינו נערך עבור התביעה דנן אלא שימש כחומר רקע למספר תביעות (כך למשל בתביעה שהוגשה חודש לפני הגשת התביעה דנן ופסק הדין ניתן בחודש נובמבר 2016- ראו ת"ק36033-05-16 אסתר שומן נ' א.ג.ש. ייעוץ פיננסי בע"מ (30.11.2016)). הצד לשיחה שאיתר את הנתבעת לא העיד ואין הצהרה של מבצע התמלול וקשה לכאורה לעמוד על אותנטיות התמלול ביחס לצדדים דנן.