ת"ק 46270-01-16 דהן נ' סנטר

תביעה לתשלום 8,000 ₪.

טענות הצדדים

לטענת התובע, הוא רכש מכשיר טלפון נייד מסוג אייפון מדגם S5 ביום 14.2.15 (לתביעה צורף דף פירוט חיובים בכרטיס אשראי שהקשרו לא ברור, אולם נראה כי המכשיר נרכש בשנת 2014 ולא בשנת 2015).

לטענת התובע, בינואר 2015 התגלו תקלות במכשיר והוא לקח אותו לנתבע ששלח אותו לתיקון. לאחר כחודשיים רצה הנתבע להחזיר לתובע מכשיר אחר (שחור ולא זהוב). לטענת התובע, הנתבע טען בפניו כי מדובר במכשיר חדש ולכן החליט בסוף מרץ 2015 לקחת את המכשיר.

לטענת התובע, אנשים איתם הוא משוחח טוענים בפניו כי הוא לא נשמע טוב. על כן ניגש שוב לחנות וכך מספר פעמים, אולם הבעיה לא נפתרה. התובע טען כי לאחר שבמרץ 2015 קיבל את המכשיר החלופי, הגיע לחנות ביום 27.4.15 עם תקלה בג'י. פי. אס ובעיית שמע, אלא שהנתבע רשם כי הבעיה היא במיקרופון. אחר כך הייתה בעיה של סוללה שנגמרה מהר והוא הגיע לחנות ביום 22.6.15. אחר כך הגיע שוב ביום 20.7.15. לטענת התובע, הבעיה בג'י. פי. אס ובסוללה נפתרו, אולם בעיית השמע לא נפתרה עד היום.

לאחר הפעם השלישית שהגיע לחנות הבהיר לו הנתבע כי האחריות תמה. לטענת התובע, הנתבע החל לקלל אותו וגירש אותו מהחנות. לטענתו, בבירור אצל טכנאי אחר, עלה כי "המוח" של המכשיר התקלקל.

עוד טוען התובע כי מבירור שערך עלה כי המכשיר שניתן לו במקום המכשיר שלו לא היה חדש, אלא היה מכשיר שהופעל כבר במאי 2014.

על כן התובע תובע פיצוי של 8,000 ₪ הכוללים 3,500 ₪, עלות של מכשיר חדש ו – 4,500 ₪ עבור עוגמת נפש ובזבוז זמן.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ובדיון ביום 31.5.16 הסביר זאת בכך שלא קיבל את כתב התביעה עד שבוע לפני הדיון, ככל הנראה עקב שיפוץ שערך בחנות והעובדה כי כתב התביעה נמסר לעובד שלו ולא לו באופן אישי.