ת"ק 4626-02-14 אלפייה נ' עדיקה

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובע בגין נזק שנגרם לרכבו בעטיה של תאונה מיום 3.1.14 (להלן: "התאונה"). התובע עותר לפיצוי בגובה 5,125 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה.

טענות הצדדים

4) התובע טוען בין השאר, כי ביום 3.1.14, המתין בצומת עד אשר יידלק אור ירוק ולהחל בנסיעה. התובע החל בנסיעה איטית ולפתע רכבו נחבט על-ידי הרכב שנסע מאחוריו שהיה נהוג על-ידי הנתבע. התובע טוען, כי לרכבו נגרם נזק שהוערך לפי חוות דעת שמאי ב-1,730 ₪. בנוסף לסכום הזה, תובע התובע שכר טרחת השמאי בסך 495 ₪, אובדן ימי עבודה בגובה 1,400 ₪ וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך 1,500 ₪.

5) לעומת גרסה זו, הנתבע טוען כי דברי התובע אינם אמת וכי ביום התאונה אכן רכבו עמד מאחורי רכב התובע, אולם בשלב מסוים רכב התובע החל להתדרדר אחורנית ופגע בקדמית רכבו. לטענת התובע לא נגרם כל נזק לרכבים. הנתבע תוהה מדוע רק ביום 20.1.14 פנה התובע למוסך ומדוע רק ביום 22.1.14 פנה למשטרה, הנתבע מעלה חשש שמא רכב התובע נפגע בתאונה אחרת והתובע מבקש למעשה "להפיל" את זה על הנתבע.

6)יצוין תחילה כי התביעה הוגשה נגד בעלת הרכב שהיה נהוג על-ידי הנתבע, גב' ליטל עדיקה, אולם במעמד הדיון לפניי מיום 6.8.14, סוכם בין הצדדים יחד עם הנתבע, מר מתן שורתי, כי שמה של גב' עדיקה יימחק מההליך וכי תמשיך התביעה להתנהל נגד הנתבע דה-דאן.

דיון והכרעה

7) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לקבל את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.