ת"ק 46201-10-14 עבדה ואח' נ' יחזקאל

לפני תביעה כספית להשבת 50% מעלות דמי בניית קיר הפרדה משותף בחצר שכנים.

בפתח הדברים יצוין כי לתביעה זו קדמו תביעות זהות במהותן הן בשנת 2008 (ת"ק 1692/08) והן בשנת 2012 (ת"ק 35798-07-12). בשני התיקים הקודמים הוגשו כתבי טענות, התקיים דיון והצדדים, בסופו של יום, הסכימו על מחיקת התביעה.

משכך, כתב התביעה בתיק זה מוגש, כאמור, בגלגולו השלישי והגיע הזמן כי סכסוך זה יבוא לקצו.

הצדדים בתיק זה גרים בשכנות ובין שתי החלקות בנוי קיר הפרדה משותף (להלן: "קיר ההפרדה").

על פי טענות התובע, קיר ההפרדה נבנה עוד בשנת 1990 על ידי מי שמכר לו בהמשך בשנת 1992 את המגרש והבית - מר יעקב שוורץ. לטענתו של התובע, משרכש הנתבע את המגרש השכן- בשנת 2007- מוטלת עליו חובת ההשתתפות בעלות קיר ההפרדה הגם שלא התובע בנה אותו והקיר נבנה עוד קודם לרכישת התובע את המגרש. חובה זו קמה, לטענתו, לנתבע מכח סעיף 49 (ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק") לטענת התובע על פי הערכת שמאי שווי קיר ההפרדה הינו 35,000 ₪ ובהתאם הוא תובע מהנתבע 50 אחוז משוויו וכן עגמת נפש בסך 4,000 ₪ ובסה"כ 21,000 ₪.

לכתב הגנתו, צירף הנתבע את כתב הגנתו מתיק 35798-07-12 וחזר על הטענות שנטענו שם כאשר בפתחו של כתב ההגנה העלה טענת התיישנות. כמו כן, טען הנתבע לעשיית עושר שלא במשפט. לשיטתו, התובע מנסה לקבל שיפוי בגין בניית קיר הפרדה שנבנה לפני 25 שנה, בטרם רכש התובע את הקרקע, שנתיים לפני שהתובע עצמו רכש את המקרקעין וכאשר דייר אחר החזיק כבעלים בנכס ובקרקע, ו- 17 שנים לפני שהנתבע רכש את הקרקע השכנה ונכנס לגור בה. לטענתו, התובע רכש את הקרקע לרבות קיר ההפרדה, שכבר היה בנוי והנו חלק מהמכלול, וממילא אין בידו הוכחות כי שילם בעבור קיר זה. לטענתו התשלום בעד השתתפות בגדר, ככל שהיתה, חלה על מי שהיה באותה תקופה הבעלים של הקרקע ומאוחר יותר מכר לו אותה. הנתבע רכש את הקרקע כשהיא נקייה מכל חוב ושיעבוד.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובעים, הנתבע ואשת הנתבע.