ת"ק 46140-02-14 עדין נ' ראובני

בפני תביעה על סך של 3,100 ₪.

טענות התובע:

התובע טען כי ביום 17/11/13 רכב הנתבע שנסע לאחור פגע ברכב התובע שעמד בחניה.

התובע ביקש לפצות אותו כדלקמן: סך של 1,950 ₪ נזק לפי חוות דעת שמאי, 650 ₪ שכ"ט שמאי, סך של 500 ₪ הוצאות והפסד ימי עבודה.

טענות הנתבע:

הנתבע טען כי ביום 19/11/13 ( ולא 17/11/13 כטענת התובע) הוא נסע אחורה ברכבו ביציאה מחניה ונגע קלות בפגוש הקדמי של רכב התובע. הנתבע טען כי התובע מנצל תביעה זו כדי לדרוש נזקים שלא נגרמו על ידי התובע, הנתבע טען כי רכב הנתבע הנו מודל שנת 2002 ולא מן הנמנע כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה או חלקם נגרמו מתאונות קודמות.

עוד טען הנתבע כי רכבו של הנתבע בלט כלפי מרכז מקום החניה ולא אפשר יציאה והיה על התובע שנכח במקום לוודא שרכבו לא יפגע. עוד טען התובע כי הנתבע טען כי נגרם נזק ללוחית הזיהוי ועל כן הנתבע נתן לו סך של 100 ₪.

עוד טען הנתבע כי ההוצאות הנטענות על ידי התובע מוגזמות.

הדיון שהתקיים ביום 28/9/14

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע, הנתבע ואשתו של הנתבע הגב' עליזה ראובני.

התובע חזר על הנטען בכתב התביעה וטען כי הוא היה עד לתאונה וכי הוא צעק לנתבע לעצור אך הנתבע לא שמע ונסע אחורה פעמיים ופגע ברכב. הנתבע טען כי אשת התובע ירדה מהרכב , הנתבע נתן לו 100 ₪ אך הוא לא לקח.

התובע הציג קבלה עבור התיקון ת/1 , אם כי קבלה זו הייתה על סך של 7,500 והנה ממועד שקדם לתאונה.