הופמן נ' שני שירותי מטען בינלאומיים (ש.כ.) בע"מ

1.בבסיס התביעה דנן שירותי עמילות מכס שסיפקה הנתבעת, העוסקת בשילוח בין לאומי ובעמילות מכס, עבור התובע – היבואן, לשחרור מטען (להלן: "הטובין") כמפורט בנספח א' לכתב התביעה (בקשת תשלום נושאת תאריך 13/01/16).

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת ביצעה את שחרור הטובין מהמכס במועד (רשימון ייבוא טובין לארץ צורף לכתב ההגנה).

2.בתאריך 26/01/16 הוּצאה על ידי המכס דרישת תשלום בגין המשלוח (להלן: "דרישת התשלום").

3.בתביעה זו עותר התובע לחייב את הנתבעת להחזיר לו את הסך ששילם בגין דרישת התשלום – 5,019 ₪ (כמפורט בקבלה שסומנה ד' וצורפה לכתב התביעה), וזאת נוכח טענתו כי דרישת התשלום נעוצה בטעות של הנתבעת בסיווג הטובין ובנסיבות בהן לאחר שהומצאה דרישת התשלום, לא פעלה הנתבעת כראוי וכמצופה ממנה, מתוקף תפקידה, על מנת להסדיר את החוב.

4.אציין, כי פסק דין בהעדר התייצבות ניתן כנגד הנתבעת לאחר שזו לא הופיעה לדיון שהתקיים ביום 08/12/16, אולם נעתרתי לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין מנימוקיה, והחלטה בעניין זה ניתנה בפתח ישיבת יום 26/01/16.

טענות הצדדים

5.לטענת התובע, טעתה הנתבעת עת נרשם על גבי טופס המשלוח: "מגדלי חלב לקירור" בעוד שהיה צריך לציין, כפי שנהג בעבר ואף עולה מתעודת הספק מחו"ל אשר צורפה לכתב התביעה: "מכלי קירור לחלב".

נטען, כי בעטיה של טעות זו, התקבלה דרישת התשלום מאת רשות המיסים וכי עם המצאתה לו, פנה אל נציגי הנתבעת טלפונית ואף שלח מיילים על מנת להבין את פשר דרישת החיוב.

6.תחילת, כך לטענת התובע, ביקשה הנתבעת כי ימציא את מסמך EUR 1 (מאחר שלמשלוח לא צורפה תעודה זו ולא ניתן היה להשתמש בה בדיעבד לשם קבלת הנחה, כמפורט בנספח האחרון לכתב ההגנה) והתובע אכן פנה אל הספק בחו"ל והמציאו לנתבעת.