ארביב נ' ביטוח הפניקס חברה לביטוח בע"מ

במסגרת תאונת דרכים שארעה ביום 22.1.14 נפגע רכב התובע. התובע פנה לשמאים לצורך קביעת שיעור הנזק וקיבל פיצוי חלקי מאת הנתבעת, המבטחת.

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשיעור ירידת הערך ברכב התובע, כך שהשמאי שמונה ראשון מטעם התובע, כמפורט בנספח א' לכתב ההגנה, קבע שיעור מסוים לירידת ערך, ואילו השמאי השני אליו פנה קבע שיעור אחר.

לאחר ששמעתי את שני השמאים התברר כי בעוד הראשון (מר ערן) קבע את שיעור הנזק, ואת מידת ירידת הערך לפי מצב הרכב לפני התיקון ובמהלכו, הרי שהשני שמונה (מר גושן) קבע את שיעור ירידת הערך לפי מצב הרכב לאחר התיקון.

עוד התברר במהלך הדיון כי אין מחלוקת לעניין שווי הרכב, שכן בחוות דעתו של מר גושן נפלה טעות מיחשובית אשר הביאה לכך שנתונים שהיו בידי השמאי, בנוגע לעברו הרישומי של הרכב, לא נלקחו בחשבון בשומתו.

כך, נקבע כי שווי הרכב ביום התאונה עמד על סך של 50,477 ₪.

ואלו רכיבי ירידת הערך שנקבעו ע"י השמאים:

מר ערן  מר גושן

פח אחורי 1.50%פח אחורי 5%

_צביעת מגן אחורי 0.5%

_צביעת דלת מטען 1%

במהלך הדיון שנערך כאן טען מר ערן כי הרכב עבר תאונה קודמת בחלקו האחורי, וכי על כן קבע את שיעור ירידת הערך לחלק האחורי בשיעור שנקבע. יחד עם זאת, לא ידע מר ערן לומר האם נקבע שיעור ירידת ערך בגין תאונה קודמת לרכב. מר ערן אישר כי לא ראה את הרכב אחרי התיקון.