ת"ק 45839-02-17 ויסבלום נ' לזימי ואח'

1.לפניי תביעה קטנה, שהוגשה בהקשר לתאונת דרכים, בה היו מעורבים רכבי הצדדים, על סך 3,114 ₪.

2.בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז- 1976, פסק הדין ינומק בצורה תמציתית.

3.אציין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 8.5.16, בשעת בוקר ארעה תאונה בין רכבו של נתבע 1 לרכבה של התובעת, בסמוך לצומת מורשה וצומת גהה, כאשר הנתבע 1 פגע באמצעות משאית בה נהג ברכבה של התובעת – חזית באחור – וגרם לרכב התובעת לאובדן גמור.

4.התובעת קיבלה מחברת הביטוח את מלוא נזקה, למעט נזקים עקיפים, שלדידה, קוזזו מהתשלום, ובחובם הפסד נסיעות, בשיעור של 2,614 ₪, שכן לאחר שלרכבה נקבע אובדן גמור, נאלצה להסתייע במוניות ולשכור רכב כדי להגיע למקום עבודתה ועיסוקיה. בנסיבות אלה נגרמה לתובעת טרחה, ועותרת היא בשל טרחה זו ועוגמת נפש לסכום של 500 ש"ח נוספים.

התובעת צרפה לכתב התביעה קבלות מחברות להשכרת רכב, מהן עולה כי שכרה רכב מיום 6.6.16 וכלה ביום 23.6.16, סה"כ 17 ימים.

5.ביום 25.7.17 קיימתי דיון במעמד הצדדים ושמעתי ברוב קשב עדויות הצדדים בפני.

אציין כי למועד זה הופיעה התובעת, הנתבע 1 ואילו מטעם נתבעת 2 לא התייצב נציג כדין.

רוצה לומר, לא התרתי לנציגה שהתייצבה לייצג את הנתבעת, שכן הדבר נוגד את סעיף 63(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.

הנציגה שהתייצבה, איננה עובדת חברת הביטוח והינה מייצגת חיצונית של מספר חברות ביטוח.

לאור דברים אלה ובשים לב לאיסור למייצג חיצוני לייצג, לא אפשרתי לנציגה לייצג את הנתבעת וקבעתי כי אני רואה בכך כי נתבעת 2 לא שלחה נציג מטעמה לדיון.

למעשה עניין לנו בסיטואציה של אפשרות למתן פסק דין בהעדר, עפ"י סמכותי שבתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, כנגד נתבעת 2, בהעדר התייצבות נציג כדין מטעמה.