ת"ק 45795-12-15 ברזילי ואח' נ' צוות יעקובוב בע"מ

ביום 17.10.2014 רכשה התובעת 1 מתנה עבור בתה, התובעת 2, צמיד "חוליות" מאחד מסניפי הנתבעת. הנתבעת היא חברה שבבעלותה מספר חנויות תכשיטים. בין התובעות לבין הנתבעת מסכת נמשכת של טענות והתנהלות שקשורה לצמיד, ואביא את עיקריהן, ככל שהן נדרשות להכרעה.

לדברי התובעות, כעבור חודשיים מרכישת הצמיד התגלה פגם בצמיד: חלק מחוליותיו התפרקו. אין חולק כי הצמיד הובא לחנות ממנה נרכש ותוקן על חשבון הנתבעת ללא חיוב התובעות בעלות כלשהי. לטענת התובעות כעבור ימים ספורים, הצמיד התפרק שוב והוא נשלח אל הנתבעת פעם נוספת. לדברי התובעות בשלב זה הן ביקשו לבטל את העסקה אך הנתבעת סירבה לכך. אין חולק כי בשלב מסוים אפשרה הנתבעת לתובעות לקבל זיכוי ולרכוש תכשיט אחר במקום הצמיד. התובעות הופנו לאחד מסניפי הרשת בקניון "ארנה" בהרצליה, אך לדברי התובעות לא מצאו באותו סניף תכשיט שיהלום את התקציב שיכלו להרשות לעצמן. אין גם מחלוקת כי בעקבות כך נציג הנתבעת הבטיח לספק לתובעות צמיד חדש, ואכן התובעות קיבלו צמיד אחר. הצמיד שסופק לתובעות (לטענת הנתבעת לאחר שיוצר על ידי הספק המצוי בחו"ל) עשוי זהב 18קראט במקום 14 קראט ממנו עשוי הצמיד המקורי. לדברי התובעות נאמר להן שצמיד זה יקר מהצמיד המקורי בכ- 30% והדבר היה פיצוי על הכשלים שהיו עד לאותו שלב.

במוקד התביעה עומד כעת הצמיד החדש. לטענת התובעות, תקופה קצרה לאחר שקיבלו את הצמיד החדש, אף הוא התפרק. לפיכך, טוענות התובעות כי זכותן לבטל את העסקה ולקבל את כספן בחזרה. בנוסף לשווי הצמיד המקורי טוענות התובעות כי הן זכותן לקבל פיצוי בסך של 2400 ₪, שהוא סכום המשקף 30% משווי הצמיד המקורי, שיעור שהנתבעת כבר הסכימה לפצותן בו – על ידי אספקת אותו צמיד עשוי זהב 18 קראט במקום 14 קראט.

הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות. לדבריה היא מעניקה אחריות, אך האחריות לא חלה על שבר שנגרם למוצר. הנתבעת טוענת כי כל פניותיהן של התובעות טופלו באופן ראוי. בין היתר תוקן הצמיד בפעם הראשונה שהתובעות הלינו על הפגם ללא כל עלות, הוצע להן להחליף את הצמיד במוצר אחר ואף סופק להן צמיד חדש. לדברי הנתבעת לתובעות אין זכות לבטל את העסקה, שכן המדובר בתכשיט איכותי שהפגם שנוצר בו נבע מ"שימוש ברוטאלי ובלתי ראוי" ולדבריה אף בזדון, ותעיד על כך התוצאה החוזרת גם בתכשיט השני החדש שיוצר עבור התובעות. הנתבעת מוסיפה ומפרטת טענות נוספות שתמציתן שאין הנתבעת אחראית לנזק שנגרם, כי אין מקום לביטול העסקה וכי לתובעות לא מגיע פיצוי כלשהו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. הנימוקים למסקנתי זו יובאו להלן.

התרשמותי מדברי התובעת 2 שהעידה לפניי והתנהלות הדברים כפי שהובאה בפתח פסק הדין, מלמדות על כך כי אכן בצמיד שרכשו התובעות היה פגם והתגלתה אי-התאמה. הפגם התבטא בכך שחלק מהחוליות העדינות בהן שזור הצמיד, התפרק. הצמיד הוצג בפניי במהלך הדיון וניתן להבחין כי אכן חוליה מחוליותיו התפרקה. העיון הבלתי אמצעי בצמיד, הפניות החוזרות ונשנות של התובעות אל הנתבעת, התיקון שבוצע בצמיד המקורי ונכונות הנתבעת לשוב ולפצות את התובעות – כל אלה מלמדים כי המוצר שרכשו התובעות היה פגום, לא תאם את הייעוד שלשמו נרכש והתגלתה בו אי-התאמה. בנקודה זו אציין שאינני מתעלם מכך שיתכן שחלק ממאמציה של הנתבעת לטפל בתלונותיהן של התובעות נבע מתוך מתן שירות ללקוח כדי לשמר את המוניטין החיובי ממנו היא נהנית לטענתה ולרצות את הלקוח. עם זאת, אני סובר כי המסה של הפניות החוזרות ונשנות של התובעות אל הנתבעת וההתנהלות שקשורה בצמיד מלמדת כי אכן הצמיד התפרק והיו בו פגמים. ככלות הכל יש לזכור כי מדובר בצמיד שהתובעת 2, אמה של התובעת 1, רכשה כמתנה עבור בתה. אינני מקבל את טענת הנתבעת כי הליקוי בצמיד נבע משימוש "ברוטאלי" ובלתי ראוי, ואף בזדון. לא כך התרשמתי מן התובעות, ועל כן אינני מקבל טענות אלה של הנתבעת. אין סיבה נראית לעין כי התובעת 2, תקבל מתנה יקרה מאמה, התובעת 1 – ותגרום להריסת התכשיט בזדון.