ת"ק 45778-01-13 טיילור ואח' נ' קמינסקי

בפני תביעה על סך 19,400 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבע צלם במקצועו בטענה כי הפר את החוזה עמם.

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת 1 (להלן: התובעת) הינה זמרת, אשר עובר לאירועים נשוא התביעה עמדה להוציא את אלבומה השלישי. לשם כך התקשרה בהסכם עם הנתבע, שהוא כאמור, צלם, לפיו יערוך לה יום צילומים, בסופו ישלח לכתובת המייל של התובעת את התמונות שצילם. התובעת תבחר מתוכן מספר מסוים של תמונות אשר יעברו על ידו ריטוש ויושבו אליה לצורכי פרסום, עטיפת האלבום וכד'.

תובע 2 (להלן: התובע) הינו אביה של התובעת, הטוען כי סיכם עם הנתבע את הסדרי התשלום. לטענתו, הסיכום בינו לבין הנתבע היה כי תמורת העבודה ישלם לנתבע סכום כולל של 4,000 ₪. לטענת התובעים לצורך הצילומים פינו את ביתם העתיק והמיוחד וכן שכרו בגדים מיוחדים ומלבישה. עם סיום הצילומים ביקש התובע לשלם לנתבע 2,500 ₪ כתשלום ראשון ואת היתרה, עם קבלת התמונות לאחר עבודת הריטוש (פוטו-שופ). לטענת התובע, הנתבע סרב לכך מכל וכל ובשל כך שילם רק בהמשך ותחת לחץ, סכום של 4,400 ₪. התובעים טוענים כי מאז ביצוע התשלום לא העביר הנתבע תמונות מרוטשות כנדרש והשקעתה העצומה של התובעת: הגעתה לארץ, פינוי הבית, שכירת מלבישה וכו' ירדו לטמיון. בשל כך נדרשו לבצע את כל הנ"ל מחדש בעלות כוללת של 19,400 ₪.

2.בכתב הגנתו שלל הנתבע את טענות התובעים. לשיטתו, התובעת לא הגיעה ארצה במיוחד לצילומים אלא חודש קודם לכן, בתאריך 30.10.12. התובעת, ששכרה בעבר את שירותיו והכירה את עבודתו המקצועית היא שפנתה אליו ביום 2.12.12 וביקשה אותו לבצע את עבודת הצילום. בשל לוח זמנים צפוף נקבעו הצילומים ליום 10.12.12 תוך שהנתבע דואג למאפר ומעצב שיער.

לטענת הנתבע המחיר שנקבע היה 2,500 ₪ עבור הצילומים ו- 2,000 ₪ עבור האיפור ועיצוב השיער שהיו אמורים להשתלם לבעלי המקצוע באמצעותו. לטענת הנתבע, התובע 2 ביקש הנחה (ס' 7 לכתב ההגנה) והנתבע הסכים להוזיל הסכום ב- 500 ₪ בתנאי שהתשלום יהיה ביום הצילומים. כמו כן ביקש הנתבע הסעה לבית התובעים בירושלים, אשר באישור התובעת סוכם כי תישא בסכום של 440 ₪ עבור מונית. לטענת הנתבע, הבגדים בהם השתמשו ביום הצילומים לא הושכרו על ידי התובעים, אלא שייכים לאמה של התובעת.

לטענתו, עם סיום הצילומים שוחח עם התובע שהכחיש את התחייבותו לשלם בו ביום. לטענתו, התובע הסביר כי הוא מוכן לשאת בתשלום למעצב השיער שסיים את עבודתו, אולם לו, הנתבע, הוא אינו מוכן לשלם את מלוא הסכום שכן עבודתו טרם הסתיימה, ואין זה מקובל במגזר העסקי לשלם הכל מראש בטרם התקבלה תמורה כלשהי. הנתבע תאר כי השיחה ביניהם "הגיעה לטונים מאד גבוהים ולא נעימים" (ס. 10 לכתב ההגנה) וכי מנע מהתובע לשלם למעצב השיער ישירות, כי הרגיש שהתובע קובע לו כללים שאינם מקובלים עליו (שם), ובמקום זאת שילם למעצב בעצמו.

הנתבע מודה כי קיבל את שכרו ביום 31.12.12.

באשר לטענות לגבי התמונות טוען הנתבע כי כל התמונות שצילם ביום הצילומים נשלחו לתובעת באופן מידי, אולם התובעת מעולם לא שלחה לו במכתב חוזר מספרי התמונות שמצאו חן בעיניה אותם היא מבקשת שיערוך.

3.להשלמת התמונה יצוין כי בתיק התקיימו מספר דיונים בטרם הועבר לטיפולי. התובעת לא התייצבה לדיונים. משכך ולבקשת הנתבע, נדחתה התביעה נגדה ביום 6.1.15.