שוש שבתאי נ' אסף לוי

1.בפניי תביעה לתשלום דמי תיווך.

הנתבעים פנו לתובעת, מתווכת במקצועה, וחתמו על טופס הזמנת שירותי תיווך במקרקעין. במסגרת השרות שניתן להם, הציגה התובעת בפני הנתבעים שני בתים, ביניהם בית ברחוב הנחשול ביבנה. זמן קצר לאחר שביקרו בדירה, הציעו הנתבעים עבור הדירה סכום הנמוך משמעותית מהסכום שביקשה בעלת הדירה, סכום שהתובעת הבהירה שאינו ראוי. בשל כך הופסק המשא ומתן בין הנתבעים לבין בעלת הדירה והתובעת לא פעלה עוד בשם הנתבעים.

כ- 4.5 חודשים לאחר מכן, רכשו הנתבעים את הדירה ברחוב הנחשול, לאחר שהסתייעו במתווך אחר ואף שיפרו את ההצעה הכספית שניתנה על ידם, כך שהדירה נמכרה בסכום הקרוב למחיר הדרישה המקורי.

2.התובעת טענה כי בהתאם לנוסח טופס הזמנת שרותי התיווך, התחייבו הנתבעים לשלם את דמי התיווך גם אם לא ישתפו את המתווך במהלכי העסקה וכן התחייבו לעדכן כל גורם הקשור לנכסים כי הופנו על ידי התובעת. התובעת טענה כי בשל כך, על הנתבעים לשלם לה את דמי התיווך להם התחייבו.

3.מצאתי להתייחס לטענת הנתבעים כי טופס הזמנת שרותי תיווך עליו החתימה אותם התובעת, הוא חוזה אחיד שנערך על ידה. אין ספק כי מדובר בחוזה אחיד וניתן להבחין שנוסח הזמנת שרותי התיווך מהתובעת שונה מנוסח הטופס שנחתם בינם לבין המתווך השני. על פי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, נקבעו תנאים לגביהם יש חזקה שהם מקפחים. סעיף 4(5) קובע חזקת קיפוח לתנאי המגביל את חופש הלקוח להתקשר עם אדם אחר. לנוכח קביעה זו, יש קושי בנוסח סעיף 5 להסכם הזמנת שרותי התיווך שניסחה התובעת, המחייב את הלקוחות לשלם למתווך גם אם המתווך לא משתתף במהלכי העסקה. אני רואה לנכון לסייג את האמור באותו סעיף בחוזה שבין התובעת לנתבעים, כך שאין בו כדי לשלול את זכותם של הנתבעים להשתמש בשרותיו של מתווך אחר, אם לא התקדם המו"מ לרכישת נכס בסיועה של התובעת.

4.לטענת הנתבעים לא ניסו "לעקוף" את התובעת אלא שהמו"מ שנערך בסיועה עם בעלת הדירה, לא הסתייע ועל כן הסתיים ולאחר מכן, פנו למתווכים אחרים וחיפשו דירות אחרות.

בין השאר התקשרו עם המתווך גיל גוטפרוינד אשר הפנה אותם לאותה דירה ברחוב הנחשול, ליווה אותם במסגרת מו"מ, סייע להם בהתנהלות מול הבנק והביא בסופו של דבר לעסקה בה רכשו את הדירה. הנתבעים הבהירו כי שילמו למתווך השני דמי תיווך בשיעור 2% משווי העסקה.

הנתבעים צרפו לכתב התביעה עותק מטופס הזמנת שרותי תיווך שנחתם עם מר גוטפרוינד וחשבונית המעידה על תשלום שכרו ביום 02.03.15, בשיעור 2% פלוס מע"מ. הנתבעים טענו כי מאחר והתחייבו כלפי התובעת לשלם דמי תיווך של 1% בלבד, לא היה להם שום אינטרס לפעול באמצעות מתווך אחר אלא שעשו כן בתום לב וכדי להביא לעסקת המכר שלא התקדמה כאשר טיפלה בה התובעת.

5.לאחר ששקלתי את עמדות שני הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. ההלכה הפסוקה לעניין זה נקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 2144/91, הנרי מוסקוביץ נ' אסתר ביר, כמנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מח(3)116 [1994]. נקבע שם בעמוד 120 כי מתווך זכאי לקבל את שכרו באם פעולת המתווך היתה "הגורם היעיל להתקשרות החוזית". נקבע כי, במקרה שבו מתווך נוסף פתח מחדש את המו"מ בין הצדדים, לאחר שזה גווע והסתיים בשל מחלוקות, שלא נפתרו בסיוע המתווך הראשון, אין המתווך הראשון זכאי באופן אוטומטי לקבל את שכרו אלא אם יוכל להוכיח את תרומתו לחוזה הסופי.

במקרה דנן, אמנם יש דמיון רב בין ההצעה המקורית שבה הייתה מעורבת התובעת לבין הסכום שנקבע בחוזה הסופי, אולם יש משמעות למשך הזמן שחלף (מספר חודשים), במהלכו פעל מתווך נוסף באופן אינטנסיבי, והוא אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה וגבה דמי תיווך מהנתבעים.

הנתבעים פנו למתווך השני אשר סייע להם באופן נמרץ במו"מ עם בעלת הנכס, בלא שהם מסרו לאותו מתווך שני כי כבר ראו את הנכס בסיועה של התובעת, וכאשר התובעת לא הייתה עוד פעילה לאורך המשא ומתן ולקראת כריתת הסכם המכר. בשל כך, נותק הקשר בין התובעת לבין העסקה שנכרתה בסופו של דבר ונשלל הקשר הסיבתי הדרוש בין פעולת התובעת כמתווכת לבין עסקת המכר.

6.אין בכך כדי לקבוע כי התובעת פעלה באופן בלתי מקצועי או לא ראוי או להביע ביקורת אחרת על פעולותיה. נראה כי הנתבעים נדרשו לזמן נוסף כדי להגיע להחלטה שלמה ולהשיג את המימון הנוסף הנדרש כדי שתיקשר העסקה ועשו כן בסיועו של מתווך אחר.

7.מקובלת עליי טענת הנתבעים כי לא סביר שיעדיפו לפעול בעזרת מתווך שני ולשלם לו כפליים מהשכר שנדרש על ידי התובעת, כדי להשיג את אותה עסקה. ההיגיון הכלכלי – והעסקי – מביא למסקנה, כי הדבר יצא אל הפועל שלא תוך כוונה לשלול מהתובעת את שכרה אלא כפועל יוצא מהתנהלות הנתבעים לאורך זמן עם המתווך השני, במהלכו החל מחדש המו"מ והבשיל הסכם המכר עם בעלת הנכס.

8.סוף דבר, התביעה נדחית.

9.בנסיבות המקרה ומאחר שהתרשמתי שהתביעה הוגשה בתום לב, שכן התובעת סברה כי מגיע לה שכר גם כאשר ההתקשרות עם בעלת הדירה נעשתה באמצעות מתווך אחר, ולפנים משורת הדין, אינני מחייבת את התובעת בתשלום הוצאות לנתבעים חרף דחיית התביעה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ו, 11 יולי 2016, בהעדר הצדדים.