ת"ק 45578-07-15 מימון נ' אזולאי

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי, במעמד צד אחד, בהעדר התייצבות מצד הנתבע, ביום 22.03.2016, לפיו חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 4,250 ₪.

ביום 28.03.2016 הגיש הנתבע בקשה לביטול הדין ונימק מדוע לא התייצב לדיון שנקבע בתובענה. הנתבע טוען כי לא קיבל את הזימון לדיון. כמו כן הנתבע טוען כי החנות בה הוא עובד נפרצה כשבוע לפני הדיון וכתוצאה מכך המון ניירת הושחתה וחלקה בבדיקה במשטרה.

הנתבע טוען בבקשה לביטול פסק הדין גם כי בפיו טענות הגנה טובות כנגד כתב התביעה.

בקשת הנתבע לביטול פסק הדין הועברה לתגובת התובע.

בתגובה שהגיש התובע ביום 10.04.2016 ביקש הלה להגיע לפשרה ולקבל לידו סכום של כ- 3,000 ₪ מהנתבע.

מעיון במערכת ה"נט" עולה כי הזימון לדיון התקבל על ידי הנתבע.

אולם, עקב טענות הנתבע לפיהן חנותו נפרצה, ולאור טענותיו בדבר אובדן מסמכים כתוצאה מכך, אני מוצאת לנכון לקבל את הבקשה.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. מנגד, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של המשיב.

אין אני סבורה כי במקרה זה מדובר בזלזול בבית המשפט מצד הנתבע.

לאור כל האמור לעיל ולאחר שעיינתי בבקשה , בתגובה לבקשה ובטענות הצדדים ולאחר ששקלתי את האינטרסים השונים של הצדדים, אני סבורה כי יש לאפשר לנתבע להוכיח את טענותיו בבית המשפט וליתן לו את יומו, תוך חיובו בהוצאות התובע בסך של 500 ₪, בגין התייצבות התובע לדיון לחינם.