ת"ק 45553-06-13 צבי ואח' נ' אביבים חשמל ושיפוצים בע"מ ואח'

תובענה ותובענה שכנגד הנוגעות למחלוקת בדבר עבודות ליטוש מרצפות אשר הוענקה לתובע, ותוצאות אותה עבודה קבלנית.

לפי המפורט בכתב התביעה, התובע שכר את שירותי הנתבעת במסגרת עבודות שיפוץ דירתו, כאשר אחד השירותים אשר הוענקו לתובע, היה ליטוש והברקת מרצפות הסלון, ומילוי המרווחים שבין המרצפות במרפסת הדירה. מציין התובע, כי לאחר שנסתיימו העבודות, נתברר כי נוצרו סדקים וחורים אשר לא היו קיימים במרצפות, במקומות בהם בוצע הליטוש, ולא רק שמראה הדירה לא השתפר כתוצאה מעבודות השיפוץ, אלא מצבה של הדירה הורע.

התובע מפרט כי לאחר שניסיונותיו לפנות לנתבעת לא הועילו, פנה לקבל ייעוץ מקצועי באשר לפגמים אשר נותרו במרצפות הדירה (סדקים וחורים במרצפות, כתמי רובה שאינם ניתנים להסרה במרפסת), ופנה אל המהנדס פנחס פיכמן, אשר חיווה דעתו בהקשר של הליקויים הקיימים בריצוף, והעריך את עלות תיקון הליקויים (פירוק ריצוף קיים והחלפתו בריצוף חדש) בסך של 31,689 ש"ח.

בהתאם דורש התובע את מלוא עלות התיקון, עלות שכ"ט המומחה (5,000 ש"ח) והוצאות ההליך, אולם מאחר וסכום זה עולה על גבול סמכות בית המשפט לתביעות קטנות, בחר להעמיד תובענתו על סך 33,200 ש"ח בלבד.

הנתבעת השיבה לכתב התביעה, ולטענתם יש לדחות התביעה ואף לחייב התובעת בתשלום אותו הוא חב כלפיה (ובהתאם הוגשה תובענה שכנגד). הנתבעת טוענת כי התובע הזמין אצלה עבודת שיפוץ בהיקף כולל של 35,510 ש"ח (23,200 ש"ח + מע"מ הצעת מחיר ראשונית, 7,150 ש"ח + מע"מ תוספות), אולם שילם לה סך של 12,600 ש"ח בלבד, תוך שהוא נותר חייב לה סך 22,910 ש"ח.

לגופן של טענות התובע לגבי הליקויים בעבודה טענה הנתבעת כי מדובר בטענות סרק מופרזות מוגזמות וחסרות אחזיה במציאות, המיועד לשמש בסיס להתחמקות מחובת התשלום המוסכם לפי הצעות המחיר אשר אושרו בהסכמת הצדדים. הנתבעת ציינה כי עבודות הליטוש בוצעו במקצועיות ובמיומנות, ואולם הנזקים הנטענים אינם פרי של עבודות הליטוש אלא מדובר בביטוי ברור של מאפייני הריצוף המצוי בדירה, שהינו ריצוף ישן, פגום ושחוק, ומקור הפגמים אינו נעוץ בפעולות הליטוש. לא רק זאת, אלא הנתבעת אף מציינת כי סיכון זה, לגבי חשיפת חורים המצויים בריצוף הוסברה לתובע בטרם ביצוע העבודה.