יהב ואח' נ' יונייטד אייר ליינס אינק

לפניי תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעת ע"ס 5,000 ₪ בגין איחור בטיסה.

התובעים הזמינו אצל הנתבעת מספר כרטיסי טיסה: תל אביב – סן פרנציסקו – לאס וגאס – ניו יורק – תל אביב.

התביעה מתייחסת לטיסה מלאס וגאס לניו יורק. זו היתה אמורה להמריא ביום 15.6.17 בשעה 09:50. כשלושה חודשים לפני הטיסה, הודיעה הנתבעת לתובעים כי שעת הטיסה שונתה והיא תהיה ב- 23:40. כשהגיעו התובעים לנמל התעופה נאמר להם שהטיסה נדחתה לשעה 00:20. לאחר שהתובעים עלו על המטוס נמסר להם כי בשל בעיית תחזוקה מתעכבת ההמראה, ולאחר המתנה של למעלה משעה - הנוסעים לרבות התובעים הורדו מהמטוס. לטענת התובעים, נמנע מהם שתיה ואוכל. החנויות והמסעדות היו סגורות בשעה זו. לבסוף עלו התובעים על מטוס אחר שהמריא בשעה 04:15. במהלך הטיסה לא סופקו לתובעים מזון ומשקאות. לטענת התובעים נגרמה להם עוגמת נפש רבה. התובעים פנו לנתבעת בדרישה לפיצוי ולא זכו למענה. מכאן התביעה בה עותרים התובעים פיצוי בגין נזקיהם בסך 2,500 ₪ כל אחד.

הנתבעת דוחה את טענות התובעים. לטענת הנתבעת, עסקינן בטיסה פנים ארצית בארה"ב ומשום כך חוק התובלה האוירית, תש"ם-1980 (להלן: "חוק התובלה") וחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") אינן רלוונטיות.

לטענת הנתבעת, הטיסה התעכבה באופן בלתי צפוי, דבר אשר חייב את הורדת הנוסעים מהמטוס. לטענת הנתבעת, היא עשתה ככל יכולתה לתקן את התקלה ולהטיס את התובעים ליעדם בהקדם האפשרי. לטענת הנתבעת, הוצע לתובעים לפנות לאתר האינטרנט שלה ולבחור פיצוי מבין הפיצויים המוצעים שם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בדיון, מצאתי מקום לקבל את התביעה בחלקה.

אין מחלוקת כי מאחר שמדובר בטיסה פנים ארצית, לא חל במקרה דנא חוק שירותי תעופה המסדיר באופן מפורט וברור את ההטבות להן זכאי נוסע כאשר יש עיכוב בטיסה. ברם, אין מניעה להחיל את אמנת מונטריאול על המקרה דנא.