ת"ק 45479-05-14 פסרמן נ' שבה ואח'

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 31.3.14 בשעה 10:30 לערך ברחוב אלפרט ביהוד (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מספר רישוי 87-856-12 מסוג קדילק שנת 2013 נהוג על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב שבבעלות נתבע 2 מספר רישוי 56-096-60 מסוג פג'ו מסחרי, נהוג על ידי נתבע 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

בתביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

1. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 8,149 ₪

2. שכ"ט שמאי בסך של - 944 ₪

3. ירידת ערך הרכב בסך של - 1,255 ₪

4. הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 1,000 ₪.

להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובעת תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"אני בעלת רכב מסוג קדילאק שמספרו 87-856-12 משנת 2013. ביום 31.3.14 בשעה 10:30 נהגתי ברכב שאת מספרו ציינתי מסוג קדילאק ברחוב אלפרט ביהוד. הכביש הוא דו כיווני, כלי רכב חנו משני צדי הכביש כך שהכביש הוא צר ונהגתי לאט. בצד הימני של הכביש כיוון נסיעתי יש מפרצים לצורך חניית כלי רכב, וכלי רכב חנות במפרצי חניה אלה במקביל לכביש. כשהגעתי בערך מול בית מס' 6, ונסעתי לאט, הייתי בדרכי לסופרמרקט, לפתע שמעתי מכה בצד ימין של המכונית שלי. נבהלתי באותו רגע והסתכלתי איפה שאני אעצור כדי לא להפריע לתנועה, אז המשכתי מספר מטרים קדימה כדי לעצור ועצרתי בצד. יצאתי מהרכב שלי. ראיתי שמישהו נתן לי מכה בצד ימין של הרכב שלי, וראיתי שמרב שהוברר שמספרו 5609660, שזה רכב פז'ו מסחרי שעמד בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי במקביל לבית מספר 6, יצא בן אדם שהוא נתבע 1, התנצל בפניי מיד ואמר לי שהוא פתח את דלת מושב הנהג שבו הוא היה, וכתוצאה מכך הדלת פגעה ברכב שלי וגרמה לנזקים. הוא ניגש איתי לרכב שלי, הסתכל על הנזקים שנגרמו וראה את הנזקים האמורים. הוא נתן לי את מספר הטלפון שלו ואת פרטי הרכב, והוא אמר שהאוטו שייך לבן שלו ששמו שבה יוסף, ואילו שמו של הנתבע 1 כפי שהוברר הוא שבה מאיר. אליי לא היו לו שום טענות. הוא לא ביקש ממני אפילו את הטלפון שלי או את הביטוח שלי. הוא פשוט התנצל והיה בסדר גמור. הנזק לרכב שלי הוא בסך של 8,149 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 944 ₪, ירידת ערך בסך של 1,255 ₪. כמו כן, אני תובעת הוצאות משפט וטרחה 1,000 ₪".

בחקירתה הנגדית ע"י נתבע 1 לשאלה "אני למעשה לא רוצה לשאול אותך כלום, אבל אני אומר שאת לא כל כך אומרת אמת" השיבה "אני אומרת את האמת לאמיתה".

נתבע 1 תאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 31.3.14 בשעה 10:30 רכב פז'ו מסחרי מס' 5609660 היה ברשותי ובהחזקתי המלאה. זה רכב שבבעלות בני שקוראים לו שבה יוסף. אני נהגתי ברכב הזה וחניתי בצד ימין הדרך ברחוב אלפרט ביהוד. משני צדי הכביש ברחוב אלפרט ביהוד, ששם חניתי בצד ימין הדרך, חנו מכוניות לאורך כל אחד מהצדדים כך שהרחוב היה צר יותר. אני ישבתי ברכב המסחרי במושב הנהג ועיינתי במסמך מסוים. לאחר מכן שמעתי איזו מכה והרמתי את הראש. ראיתי רכב שעומד במרחק של בערך 3 מ' או 5 מ' קדימה מהמקום שבו עמד האוטו שלי. לאחר שהאוטו הזה עמד במרחק הזה בעצירה, אז אני פתחתי את הדלת השמאלית שבצד מושב הנהג, וזאת אחרי שהאישה הזאת עצרה את הרכב שלה שלושה או חמישה מטרים קדימה מהמקום שבו הרכב שלי חנה. רק אז אני פתחתי את הדלת שלי. אז יצאתי החוצה מהרכב שלי כדי לבדוק מה קרה, והיא ניגשה אליי, כלומר התקרבנו אחד מול השני, והיא שאלה אותי מה קרה, אז אמרתי לה שאני לא יודע. אני לא אמרתי לה שאני פתחת י את הדלת ופגעתי ברכב שלה. לגבי החלפת הפרטים, אני באתי ונתתי לה כחוק את כל הפרטים שלי. אני הלכתי איתה לאוטו שלה. חשבתי שהיא נכנסת לאוטו שלה כדי לפתוח את המגירה ולהוציא את הפרטים שלה, אבל היא הניעה את האוטו והתחילה בנסיעה ונסעה מהמקום. מה שאני רוצה להגיד שהיא לא ברחה מהמקום, אבל בכל זאת נכנסה לאוטו שלה, נסעה בכביש שאין כניסה ונסעה מהמקום. אני חיפשתי את הפרטים שלה, כלומר אני התחלתי לנסוע מסביב ברחובות לראות אם האוטו שלה חונה באיזשהו מקום כדי לקחת את המספר של האוטו שלה, אבל לא מצאתי את האוטו שלה. אני התקשרתי לביטוח שלי, וכשהם רצו את הפרטים שלה, אז אני אמרתי שהיא הסתלקה מהמקום אחרי התאונה. הביטוח השיגו את הפרטים שלה. אני לא יודע איך".