ת"ק 45449-01-17 בן חיים נ' קליינרמן ואח'

התובעת הגישה תביעתה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכבה בתאונה מיום 9/16 בה, לפי הנטען פגע רכב הנתבעת 1 מבוטח ע"י הנתבעת 2 ברכב התובעת אשר היה באותו זמן בחניה ליד הבית.

התובעת טענה בכתב התביעה כי נגרמו לה נזקים בסך 17,388 ₪ מתוכם נזק תאונתי בסך 15,268 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1,170 ₪, גרירה בסך 150 ₪ והוצאות נוספות בסך 800 ₪.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי כאשר נסעה הנתבעת 1 בכביש דו סטרי בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון וכאשר חנו רכבים מימין וביניהם רכב התובעת בו היה באותו זמן בעלה, התפרץ רכב התובעת לכביש ביציאה בלתי זהירה מחניה שמאלה לנתיב נסיעת הנתבעת 1 ופגע ברכב הנתבעות בדלת ימנית קדמית.

הנתבעות ביקשו לייחס את האחריות לתאונה לתובע וכן הכחישו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה.

בדיון בפני התייצבה התובעת ובעלה אשר נהג או שהה ברכב במועד האירוע וכן השמאי מטעמם וכן התייצבו הנתבעת 1 ונציג הנתבעת 2.

בעלה של התובעת, אשר לפי הנטען משתמש ברכב העיד כי ישב ברכב עובר לאירוע התאונה, כאשר הרכב חנה בסמוך לביתם כמתואר בתמונה ת/1. נטען כי הרכב משמש "משרד" עבורו וכי אותה עת ישב ברכב מונע לצרכי עבודתו בעיתון.

לטענת התובעת, רכב הנתבעת 1 אשר נסע במהירות פגע בחלק הקדמי של רכבו החונה, כאשר לאחר הפגיעה לא ניתן היה להזיז את הרכב והוזמן גרר. העד צרף אישור על תשלום לגרר – ת/3.

עד התובעת אישר כי הרכב לא היה מבוטח בביטוח רכוש במועד התאונה.