ת"ק 45407-10-15 קוטנר נ' איילה נסיעות ותיירות בע"מ

בפניי תביעה לפיצוי כספי בגין הפרת הסכם נטען על ידי הנתבעת.

התובע טוען כי רכש שירות של טיול מאורגן אצל הנתבעת תמורת 1,890 $.

הטיול היה למשך 10 לילות בגיאורגיה, ולטענתו 5 לילות מתוך ה-10 שוכן בתנאים שאינם הולמים ואינם עולים בקנה אחד עם התחייבויות הנתבעת.

לדבריו, שלושה לילות מתוך אותם לילות שוכן בחדר בו לא היו שירותים צמודים אלא במרחק של כ-30 מ' מהחדר, כאשר חדר זה היה מרוחק מהמלון בו השתכנו שאר חברי הקבוצה. כן נטען כי בשני לילות נוספים התארח במקום אשר אינו עולה לדבריו עם הגדרתו של מלון אלא בגדר לינה משפחתית, המרוחקת אף היא מהמלון בו התארחו יתר חברי הקבוצה.

לתמיכה בטענותיו צירף מספר מכתבים שכתבו חברי הקבוצה, בהם אישרו את טענותיו כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה וכי המקום בו שהה אינו עולה לטענת חלק מחברי הקבוצה אף להגדרה של צימר או פנסיון.

הנתבעת מאשרת כי בחלק מהלילות האמורים ישן בחדר ללא שירותים צמודים, ואולם לטענתה במלון הנוסף מדובר היה בבית מלון אשר שווה ערך למלון בו שהו חברי הקבוצה האחרים.

כתוצאה מאותה לינה, לדברי התובע, נפגמה הנאתו והוא היה מנותק מחברי הקבוצה האחרים.

יצוין כי לכתב ההגנה צורף מסמך בו מתחייבת הנתבעת כי השהות תהיה בחדרי מלון עם שירותים צמודים, ולא באכסניות.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מקבלת את התביעה בחלקה וקובעת כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובע.

באשר לשלושה מהלילות אין למעשה מחלוקת כי כך הדבר, ובאשר לשני לילות נוספים שוכנעתי לאחר ששמעתי את התובע ואת הנתבעים וכן לאחר שקראתי את מכתבי חברי הקבוצה, כי המקום בו שוכן התובע לא היה שווה בערכו לחדרים בהם שהו שאר חברי הקבוצה.

אף אם מקובל הדבר כי כאשר מקום לינה אחד אינו יכול להכיל את מלוא חברי הקבוצה ניתן להפנותם למקום שווה ערך, הרי שכאמור ההתרשמות הינה כי המקום אליו הופנה התובע אינו שווה ערך.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי לו היה התובע מתלונן במועד היו הדברים באים על פתרונם.