ת"ק 45385-10-15 אבי שור נ' אפריאט

בפני תביעת התובע בגין נזקים שלטענתו גרם לו הנתבע בסוף יולי 2015, עת הטיח בדלת ביתו עגלת קניות מהסוג המשמש מרכולים ולאחר שפתח בפניו את הדלת פגע בו הנתבע ופצעו ברגלו.

לכתב התביעה צורפו צילומים המציגים את הנזק לדלת ואת הפצע ברגלו של התובע, וכן הודעת המשטרה מיום 2.8.15 על כוונתה שלא לחקור את התלונה מאחר שהאירוע אינו מתאים לבירור בהליך פלילי, ומכתב יועמ"ש משטרת נתניה מיום 21.9.15 כי חומר החקירה יבדק שנית.

הנתבע מצידו הכחיש את תיאור האירוע וטען כי התובע מגדל תוכים בביתו אשר גורמים לו להפרעות ניכרות ואשר התובע, כחלק מסכסוך שכנים ארוך ביניהם, מעודד אותם להפריע לו.

הנתבע טען כי בעקבות אירוע של הפרעה מסוג זה צלצל בדלת בית התובע עד שהלה פתח והתנהל ביניהם דין ודברים על הפרעת התוכים, כולל הצעתו לרכוש אותם מן התובע ולהרחיקם מהבית אולם השיחה לא כללה אלימות אלא רק התנצחות מילולית כשהתובע משתמש במילים בוטות כלפיו.

עוד טען הנתבע כי הנזקים לדלת הם נזקים בני מספר שנים ואינם נובעים בשום צורה מפעולה שלו.

לכתב ההגנה צורפה הודעת המשטרה מיום 13.10.15 על סגירת התיק מחוסר ראיות.

לכתבי הטענות צורפו מסמכים נוספים אולם ציינתי רק את הרלוונטיים להכרעה בתיק זה.

ביום 28.3.16 הגיש הנתבע בקשה לצירוף מסמכים נוספים במסגרתה צורפו גם מכתבים בכתב יד של דיירים שונים מן הבנין בו מתגוררים הצדדים המעידים כי הנתבע הינו שכן טוב ונוח, כי מעולם לא היו להם עימו בעיות כאשר בין מכתבים אלה מצוי גם מכתב מאת אשת התובע.

במהלך הדיון הצגתי בפני התובע את המכתב שנטען כי נכתב ע"י אשתו והלה אישר כי זה כתב ידה וכי היתה בבית בעת האירוע אך טען כי האירוע היה בצהריים ולא בבוקר וכי הוכרחה לכתוב זאת.

כן העידו בפני אשת הנתבע ובתו אשר תארו שנים ארוכות של הטרדות מצד התובע, מצב שגרם לנתבע ולאשתו – לדבריהם – אף לפגיעה בריאותית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהגישו הצדדים ושמעתי את העדויות הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

בגרסת התובע באשר לאירוע שביסוד תובענה זו תומכת עדותו בלבד, באשר התמונות שצורפו מלמדות על נזקים אולם אינן מצביעות על אופן היווצרותם או על הקשר של הנתבע אליהם.

התובע לא הביא כל עד נוסף מטעמו או ראיה כלשהי התומכת בתיאור המקרה כפי שמסר.

מאידך, גרסת הנתבע נתמכת הן בהודעת המשטרה הראשונה על כוונתה שלא להמשיך בחקירה מיום 2.8.15, בה נקבע כי המקרה אינו מתאים להליך פלילי – נימוק שלא יכול היה להנתן לו מדובר היה באירוע הכולל תקיפה שגרמה לפציעה.

ייחסתי משקל לעובדה שמדובר בהודעה שניתנה בסמיכות לקרות האירוע, עת גם זכרונם של השוטרים את האירוע היה טרי, ויודגש כי הללו הגיעו למקום ולא רק גבו עדות בתחנה, כפי שמסר התובע בעדותו. עוד יוער כי גם לאחר בדיקה נוספת נסגר התיק במשטרה.

כן נתמכת גרסת הנתבע במכתבי השכנים, המציירים דמות של אדם שאינו מהווה בעיה לסובביו, ובמיוחד מכתב אשת התובע המתייחסת נקודתית לאירוע שביסוד תובענה זו ודבריה אינם עולים בקנה אחד עם גרסתו.

אמנם מדובר במסמכים אשר הוגשו שלא באמצעות עורכיהם אולם מדובר בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות בו רשאי בית המשפט לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר ועליו לפעול "בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה" (סעיף 62 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984).