ת"ק 45375-07-14 רז נ' גולדטיין

לפני תביעה קטנה על סך של 5,200 ₪ שהתובע תובע מהנתבע, עו"ד במקצועו בצירוף הוצאות משפט וריבית.

טענות הצדדים

ביסוד המחלוקת עומד תיק הוצל"פ מס' 01-17609-96-3 של לקוח של הנתבע בשם, גסרוליין פופקורניה בע"מ, במסגרתו ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד התובע. הנתבע, ייצג את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל. התובע אשר ביקש לצאת את הארץ בדחיפות, הגיע למשרד הנתבע להסדרת החוב. מנקודה זו הצדדים חלוקים באשר למוסכם ביניהם.

לטענת התובע, על פי כתב התביעה ובעדותו בפני, הנתבע קיבל ממנו ביום 14.06.09 סך של 40,000 ₪ לסגירת חוב בסך בתיק הוצאה לפועל, בו ייצג הנתבע נושה של התובע. זאת, אף שידע שהחוב הוא בסך 34,800 ₪, ובכך וגזל מהתובע, לפי הנטען את כספו שלא בתם לב.

הנתבע כפר בטענות התובע וטען בכתב ההגנה ובעדותו בפני כי התובע ידע כי החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד על סך של 34,800 ₪, משאילתה שהתובע קיבל בעצמו מלשכת ההוצאה לפועל ביום 14.06.09, המועד בו התובע הפקיד בידי הנתבע סך של 40,000 ₪. לטענת הנתבע סוכם עם התובע, כי התובע ישלם שכ"ט לנתבע עבור טיפולו של הנתבע בהגשת בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ולביטול עיכוב היציאה מן הארץ, לאלתר. בעדותו הבהיר הנתבע כי אמר לתובע שאם הוא רוצה שהוא (הנתבע) יצא מן המשרד, עליו לשלם שכ"ט בסך של 5,000 ₪ + מע"מ, ולא שקל אחד פחות, אולם התובע ביקש שיספק ביתרה לאחר תשלום החוב בתיק ההוצאה לפועל, וכך סוכם.

הנתבע אישר כי לא נחתם עם התובע הסכם שכר טרחה, והציג במצורף לכתב ההגנה חשבונית מיום 15.06.09 על תשלום שכ"ט בסך של כולל של 5,000 ₪ (4,239 ₪ בצירוף מע"מ). הנתבע טען כי טיפל בו ביום, בעצמו, בסגירת תיק ההוצאה לפועל ובביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד התובע וצירף לכתב ההגנה, בקשה דחופה שערך לביטול עיכוב היציאה מן הארץ ולסגירת תיק ההוצאה לפועל.

הנתבע הבהיר בעדותו כי התובע אמר לו כי אם הוא התובע יפקיד את הכסף בהוצאה לפועל בעצמו, ייקח כמה ימים עד שתיק ההוצל"פ ייסגר וביקש את שירותיו כדי לבטל מידית את הצו ולסגור את התיק. לטענת הנתבע הוא נסע באופן אישי ללשכת הוצאה לפועל לסגור את התיק ולבטל את צו עיכוב היציאה כנגד התובע.

התובע טען מנגד כי לא הסכים לשלם לנתבע שכ"ט בגין סגירת תיק ההוצאה לפועל נגדו וביטול צו עיכוב היציאה. לדבריו, הוא לא ידע מה גובה החוב בתיק ההוצל"פ, והגיע למשרד הנתבע עם סך של 40,000 ₪ במזומן לצורך תשלום החוב בתיק ההוצל"פ. זאת, בעקבות שיחה טלפונית שקיים עם הנתבע בה נאמר לו ע"י הנתבע כי החוב עומד על "משהו כמו 40,000 ₪". עוד טען התובע כי הוא ולא הנתבע, טיפל עצמו בסגירת התיק ובביטול צו העיכוב היציאה נגדו. לדברי התובע הנתבע מסר לו ייפוי כוח כדי שיבטל את הצו, וכי הוא הלך והסיר את הצו וכי התובע הנתבע לא יצא מהמשרד. התובע גם הכחיש כי קיבל את חשבונית המס של הנתבע בגין שכ"ט וטען, בעדותו, כי על 20 דקות לא גובים כזה תשלום.

עד כאן טענות הצדדים. גדר המחלוקת הינו בשאלה האם סוכם בין התובע לנתבע על תשלום שכ"ט לנתבע עבור טיפולו של הנתבע, לאלתר, בסגירת תיק ההוצאה הפועל וביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, וזאת בגובה היתרה שתישאר מהסך של 40,000 ₪ לאחר פירעון החוב בתיק ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה