ת"ק 45362-09-16 סמדג'ה נ' רזלה

התובע הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגיעת רכבו באבן שפה בחניה.

תביעת התובע הינה לחייב הנתבע לפצותו בגין נזקיו, בהתאם לאישור הפסדים, בסך של 3,854 ₪, וזאת לאחר שהתובע קיבל פיצוי מחברת הביטוח המבטחת את רכבו בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב כתוצאה מהפגיעה.

לגרסת התובע, הנתבע הניח אבן שפה גדולה בתוך חניה בחניון הבית המשותף בה נוהג התובע להחנות את רכבו. התובע, אשר הגיע עם רכבו לחניה בשעת לילה מאוחרת לא הבחין באבן השפה שהונחה במקום, ועלה עליה עם רכבו. כתוצאה מכך, נגרמו נזקים לרכב.

לגרסת הנתבע, הוא חבר בוועד הבית של הבניין המשותף בו מתגוררים הצדדים. לטענתו, התובע נוהג להחנות את רכבו תוך שהוא פולש לתוך שטח ציבורי משותף. הנתבע העיד כי אכן הניח את אבן השפה בתוך השטח הציבורי סמוך לחניית התובע, שאינו חלק מחניית התובע. טוען הנתבע כי הנזקים הנטענים הינם מופרזים ואינם מתיישבים עם הפגיעה הנטענת.

דיון והכרעה:

בדיון בפני העידו הצדדים.

הנתבע העיד כי הינו חבר וועד וכי הדיירים החליטו לשים בשטח הציבורי הגובל בחניית התובע עציצים. יחד עם זאת, הנתבע אישר כי לא התקבלה החלטה זו וממילא אף לא צורפה אסמכתא המעידה על כך.

חשוב מכך, הנתבע מאשר כי לאורך השנים נהג התובע להחנות את רכבו בחניית הנכים המיועדת לו תוך שהוא עושה שימוש אף באותו שטח ציבורי. הנתבע העיד כי החליט לשים במקום את אבן השפה וזאת מבלי ליידע אך התובע כי האבן הונחה שם. באותו הערב הגיע התובע עם רכבו לחנייה ואירעה הפגיעה.

הנתבע לא הוכיח כי פעל מכח החלטה כלשהי בעת שהניח את אבן השפה. מעבר לכך, הנתבע היה מודע לכך כי התובע עושה שימוש באותו שטח ועל אף זאת הניח את המכשול במקום ומבלי ליידע את התובע כי הונחה שם אבן השפה.

נוכח האמור לעיל, סבורני כי על הנתבע מוטלת האחריות לפגיעה ברכב התובע.

לעניין טענת הנתבע ולפיה הנזקים הנטענים הינם מופרזים ואינם מתיישבים עם מנגנון הפגיעה, יצוין התביעה שבפני הינה תביעת הפסדים, קרי תביעה בגין תשלום, הנחת העדר תביעות ודמי כינון. טענות הנתבע, אשר יש לציין כי נטענו מבלי שצורפה חוות דעת שמאית נגדית או מבלי התבקשה חקירת השמאי, אין מקומן בתביעה זו לאישור הפסדים. ודוק, סכום ההשתתפות העצמית ממילא עולה על סכום הנזק הישיר לרכב על פי חוות דעת השמאי.