ימין נ' פרנקו

זו תביעה לביטול עסקתה מ 16.11.16 שלפיה התובע רכש מזרן מהנתבעת תמורת 800 ₪.

אין מחלוקת על כך שחזר לחנות של הנתבעת כעבור 4 ימים, קרי ביום 20.11.16 וטען שאינו מרוצה מן המזרן ומבקש משהו במקום. למעשה באותו יום ביטלו לו את העסקה כי סיפקו לו מזרן מסוג אחר: גם מזרן זה לא סיפק את התובע והוא חזר ביום 24.11.16. שכנעו אותו הפעם לעשות ניסיון נוסף בבית אך התובע לא היה מרוצה מהמזרן וחזר ביום 27.11.16 וביקש לבטל את העסקה.

התובע לא מגביל את עצמו להחזר הכסף אותו שלם, אלא גם עותר לפיצוי נוסף של 2000 ₪ עקב טרטורים ובזבוז זמן.

עמדת הנתבעת היא כי העסקה המקורית מול התובע כבר בוטלה כאשר הוא החזיר את המזרן הראשון שקיבל ואז הוא קיבל מזרן מסוג אחר.

כמו כן גם היום הנתבעת מוכנה לספק לתובע מזרן ממבחר המזרונים אצלה בחנות. לפי דבריו של בעלה, מר אהרון פרנקו ,בחנות ניתן לבחור מזרנים מכל היצרנים בארץ. מר פרנקו גם הוסיף כי התובע שילם מעט כסף יחסית למוצר וגם הציעו לו שיוסיף קצת כסף לעלות דרגה אבל התובע לא מעוניין.

על ביהמ"ש לתת את דעתו לשתי שאלות:

האם מגיע לתובע זכות לבטל את העסקה השנייה?

האם מגיע לתובע זכות לפיצוי מעבר לסכום ששילם בעד המזרן?

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהתשובה לשתי השאלות היא שלילית.

1.על פי הראיות המזרן שהתובע קיבל עבור 800 ₪ היה מזרן לא סטנדרטי ולמעשה הוזמן עבור לקוח אחר ולכן התמזל מזלו של התובע שהנתבעת הייתה יכולה לספק לו את זה במקום מתוך המלאי.