גבריאל נ' אל - כל סחר אלקטרוני בע"מ

התיק הועבר לעיוני.

ביום 19.6.17 נחתם פסק דין בהעדר התגוננות (כב' הש' ברנד) וביום 13.7.17 עתרה המבקשת להורות על ביטולו של פסק הדין. המשיב הגיב לתגובה ביום 10.8.17.

תחילה נקבע כי הבקשה תידון בדיון שנקבע ל-21.1.18 (החלטה מיום 10.10.17) אולם בשים לב לעובדה כי המותב לפניו הובאה הבקשה לא שומע דיונים בבית משפט זה (אלא עשה כן במסגרת שמיעת דיונים בפגרת בתי המשפט וברגיל מקיים דיונים בבית משפט אחר – ומטעם זה, ככל הנראה, התייחס בהחלטה נוספת לשאלת העברת מקום הדיון – בוטלה ההחלטה הקובעת דיון בבקשה.

המבקשת התייחסה להחלטה הקובעת דיון וביקשה להבהירה, ובקשה זו הועברה לעיוני.

מצאתי, לפיכך, לדון בבקשה לביטולו של פסק הדין על פי המצוי בתיק בית המשפט.

המבקשת טוענת כי אכן, בשל מחדל, לא הגישה כתב הגנה במועד. עם זאת, לעמדתה אין היא בעלת הדין הנכונה והיה על המשיב לתבוע את ספק המוצר שרכש בהיותה "צינור" שיווק בלבד. משכך, עותרת המבקשת להתיר לה להתגונן מפני התביעה ולהגיש הודעת צד ג' (כתב הגנה והודעת צד ג' צורפו לבקשה לביטול פסק הדין).

המשיב טען, בתגובה, כי נוכח מחדלי המבקשת אין לבטל את פסק הדין וכי נסיונה להטיל את האחריות על ספק המוצר "לא ישפר את התנהגותה והתנהלותה במקרים דומים" להבא.

המבקשת השיבה לתגובה בבקשה להבהרת החלטות בית המשפט.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

המבקשת אינה זכאית לביטול פסק הדין מחובת הצדק, משלא נפל פגם באופן בו ניתן.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).