ת"ק 45191-01-17 לוזון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפניי תביעה קטנה שהגיש התובע כנגד הנתבעות לשם פיצויו בגין הנזקים שנגרמו לרכבו במסגרת תאונת דרכים אל מול רכב הנתבעת 2, אשר בוטח אצל הנתבעת 1.

טענות הצדדים

1.התובע טוען בכתב תביעתו, כי ביום 13/10/16 בעת שנהג ברכבו ברח' צה"ל בתל אביב, הגיחה הנתבעת 2 מהנתיב הנגדי לנתיב נסיעת התובע ופגעה עם חזית רכבה בחלקו האחורי שמאלי של רכבו. כתוצאה מהתאונה ניזוקה הדופן השמאלית אחורית של רכבו, סמוך לדלת המושב שמאחורי הנהג. התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי, בתמונות הנזק ובחשבונית תיקון.

עוד מוסיף התובע וטוען, כי הנתבעת 2 פגעה ברכבו עם חזית רכבה ומיד לאחר התאונה התנצלה בפניו וציינה באוזניו שלא היתה מרוכזת, מסרה לו את פרטי הביטוח ואף התקשרה לבעלה ואמרה לו כי פגעה ברכבו של התובע. אך למרות זאת, הודיעה לחברת הביטוח שלה כי היא אינה אחראית לתאונה.

2.בכתב הגנתן טוענות הנתבעות, כי ביום המדובר נסעה הנתבעת 2 אחורנית על מנת להיכנס לחניה, וזאת לאחר שוידאה כי הכביש פנוי וניתן לעשות זאת בביטחה, כשלפתע הגיע התובע במהירות מופרזת ופגע ברכב הנתבעת 2 וגרם לתאונה. לטענתה, לא יכולה היתה הנתבעת 2 למנוע את התאונה אשר נגרמה בשל התפרצותו של התובע בחוסר זהירות ובמהירות לכביש.

דיון והכרעה

3.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות הנזק, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות לאור מהימנות גרסת הנתבעת 2 ואי עמידת התובע בנטל ההוכחה המוטל על כתפיו להוכיח כי הנתבעת 2 התרשלה בנהיגתה בכביש בעת שנסעה לאחור.

4.בעדותו ציין התובע כי רכב הנתבעת 2 פגע בו עם חלקו הקדמי בפינה שמאלית אחורית של רכבו בזמן שהוא חולף בכביש. כן הבהיר הוא, כי רכבה נסע לפנים לכיוון החניה מן הנתיב הנגדי ופגע בו בחלק האחורי של רכבו. בעדותה, הכחישה הנתבעת 2 את מהלך התרחשות התאונה וטענה כי נסעה היא לאחור לכיוון הנתיב הנגדי בכדי שתוכל להיכנס לחניה בצד ימין של הכביש, ואזי בזמן זה חלף מצידה הימני רכב התובע באזור שמבחינתה הינו "שטח מת" ושלא איפשר לה להבחין בו, בעוד שהוא היה אמור לראות אותה כמי שהגיח מאחור.

5. גרסתה של הנתבעת 2 נמצאה בפניי אמינה ומהימנה יותר מזו של התובע והיא אף נתמכת בתמונות הנזק שהציג התובע בעצמו, אשר מאששים את סבירותה הגבוהה של גרסת הנתבעת 2 ולא את זו של התובע. ובמה דברים אמורים? אילו היתה גרסת התובע נכונה ופגיעת הנתבעת 2 ברכבו היתה בעת נסיעתה לפנים, אזי היתה פגיעת החלק הקדמי של רכבה מותיר נזק של מעיכות וכיפוף רציני למרכב רכב התובע. אלא שמתמונות הנזק מתגלה נזק של שפשוף ומשיכה לאחור מאזור הדלת האחורית ועד לכנף האחורית, דבר התואם פגיעה בעת נסיעה לאחור ובנטייה. הנתבעת 2 נסעה לאחור תוך סיבוב רכבה שמאלה לכיוון הנתיב הנגדי ובניצב לו, בכדי שתוכל להיכנס עם חזית רכבה לחנייה שהיתה לפנים בצד ימין של הדרך. בזמן זה עקף מימין התובע והמשיך בנתיבו הגם שראה את הנתבעת 2 בכביש לפניו מבצעת נסיעה לאחור. על כן, מחובתו היתה לאפשר לה את המשך ביצוע הנסיעה לאחור תוך המתנה עד לסיומה, שהרי יתרונו הוא בכך שיכול היה הוא להבחין ברכב הנתבעת 2 מבעוד מועד ולגלות סבלנות וזהירות יתרה בכביש ובכך למנוע את התאונה וכל נזק אפשרי.

סיכום