ת"ק 4502-04-17 טרובוב נ' צנגוט

לפני תביעה כספית על סך 3,069 ₪ בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 2.12.16 ברחוב עמק הזיתים בחיפה.

על פי עובדות כתב התביעה, התובע החנה את רכבו בחניית ביתו וראה מחלון הבית את הנתבע מסתובב בחניה עם רכב מסוג פולקסוואגן, אליו מחובר נגרר ופוגע ברכב התובע.

בבית המשפט הסביר התובע כי הנתבע נכנס עם רכבו למקום בו אסור לחנות, שזהו גג של מקלט ציבורי, לא הצליח לצאת מהחניה, פגע עם הנגרר ברכבו של התובע ושרט אותו (פרוטוקול עמק 21-24). התובע העיד כי לאחר שהנתבע פגע ברכבו, הוא עזב את המקום מבלי להשאיר פרטים, על אף שהתובע ביקש זאת, והתובע נאלץ לקבל את פרטי הנתבע מהמשטרה.

התובע הציג לבית המשפט תמונות צבע של הנזק הנטען, שצולמו על ידי שמאי מטעמו (ת/1), וכן הציג על גבי צג טלפון נייד תמונות שצילם מיד לאחר האירוע (תמונות אלו הוגשו לאחר הדיון לתיק בית המשפט). בתמונות אלו נראה רכב התובע עם הנזק בפגוש וכנף בצדו השמאלי האחורי, ובתמונה אחרת נראה רכב הנתבע.

התובע הגיש לבית המשפט חוות דעת שמאי לפיה הנזק שנגרם לרכבו עומד על סך 2,434 ₪. יצוין כי הנזק טרם תוקן על ידי התובע. בנוסף שילם התובע לשמאי שכר טרחה בסך 585 ₪ והגיש על כך קבלה לתיק בית המשפט.

לגרסת הנתבע, ביום האירוע הוא הגיע למקום כדי לפרוק גזם עבור גינה ציבורית, אותה הוא מטפח במקום. לטענתו, התובע התווכח עמו באשר למקום חניית הרכב ועל כן נאלץ הנתבע להחנות את הרכב ברחבת ה"פריקה" על גג המקלט. לטענת הנתבע, התובע באופן מכוון החנה את רכבו בצמוד למדרכה, כך שנותר לנתבע מעבר צר כדי לצאת עם הרכב. (בהקשר זה הוגשו תמונות שצילמה בת זוגו של הנתבע שהייתה עמו ברכב בהן נראה רכב התובע חונה במקום ורכב הנתבע במקביל אליו).

לטענת הנתבע לאחר תמרונים עם הרכב, הוא הצליח לצאת ממקום ה"פריקה" מבלי לפגוע ברכב התובע, ואז התובע, שכל אותו זמן, לטענתו, עמד בפתח הבית החל לצעוק כי הנתבע פגע ברכבו ודרש פרטיו.

בהתאם לכתב הגנה וכך גם העיד הנתבע בבית המשפט, הוא בחר להתעלם מהתובע, לא למסור לו את הפרטים ולהמשיך בנסיעה ואז התובע בעט ברכבו וניסה לחסום את דרכו (פרוטוקול עמ' 4 ש' 2-4). עוד נטען כי כעבור זמן מה הנתבע קיבל שיחה מהמשטרה ונאמר לו כי התובע הגיע להגיש תלונה והוצע לו על ידי שוטר לשלם לתובע סך של 250 ₪ בגין הנזק (פרוטוקול עמ' 4 ש' 10-11).

בת זוגו של הנתבע, גב' חמדה יובל, העידה בבית המשפט ומסרה גרסה דומה לזו של הנתבע. לדבריה התובע החנה את רכבו בכוונה באופן שחסם את יציאתם ממקום הפריקה, אך לאחר תמרונים רבים הם הצליחו לצאת מהמקום, ואז הגיע התובע בטענה כי הם סרטו את רכבו. העדה העידה כי היא לא הרגישה כי רכבם פגע ברכב התובע. (פרוטוקול עמ' 4 ש' 24-31).

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות שהוצגו בפני נחה דעתי לקבל את התביעה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי היה לנתבע קושי לצאת ממקום ה"פריקה" שם החנה את הרכב וכי רכב התובע הפריע לו.

מהתמונות שהוגשו עולה כי התובע החנה את רכבו כחוק במקום כאשר צדו השמאלי של הרכב פונה למעבר, בו ניסה לעבור הנתבע עם רכבו בעת יציאה מהחניה.