ת"ק 44999-10-14 עביד נ' מחמל קלימי

תביעה לפיצוי בגין נזקים נטענים לרכבו של התובע.

התובע טען בכתב התביעה, כי בעת שנסע ישר ברכבו, פגע בו רכבו של הנתבע (אופנוע) מאחור וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה.

מנגד טען הנתבע, כי אכן נסע מאחורי רכב התובע. הואיל והתובע נסע לאיטו, הוא החליט לעקפו – דבר המותר בכביש שבו נסעו – ויצא לעקיפה. או אז, החליט התובע לבצע פנית פרסה, מבלי לאותת, "שבר" שמאלה, ורכבו פגע באופנועו. לדברי הנתבע, גרסת התובע שלפיה הוא (הנתבע) פגע ברכבו מאחור הומצאה בדיעבד ואינה מתיישבת, בין היתר, עם העובדה שהאופנוע אינו גבוה מספיק כדי להביא לשבירת פנס רכב התובע כנטען על ידו ועם העובדה שהשפשוף בצמיג הנתבע הוא בצד ימין בלבד (מה שלטענתו מתיישב עם גרסתו שלו).

בדיון הוסיף התובע, כי הוא ביקש לפנות שמאלה, ואופנוע הנתבע, שיצא לעקיפה למרות שרכבו שלו (של התובע) פנה, כאמור, באותה עת שמאלה, פגע בחלקו השמאלי-אחורי.

מנגד הפנה הנתבע לכך שעל פי חוות דעת שמאי התובע, נדרשה דווקא החלפת הפנס הימני ברכבו של התובע, מה שאינו מתיישב עם גרסתו.

לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

אומנם, הנתבע ביקש לעקוף את רכב התובע, פעולה שבמהלכה הוא נדרש לנהוג בזהירות מיוחדת.

ואולם, התובע הוא זה שעליו הנטל להראות כי הנתבע לא עמד בחובה זו, וכי גרסתו שלפיה התובע עקף אותו בחוסר זהירות, היא זו הנכונה, ולא גרסת הנתבע שלפיה יצא לעקיפה זהירה, ואילו התובע הוא זה שסטה בפתאומיות שמאלה.

שני הצדדים הציגו כאמור גרסאות שונות, כאשר לטעמי, בנסיבות העניין, כשל התובע, שעליו מוטל כאמור הנטל לעניין זה, להראות כי גרסתו היא זו המסתברת יותר, וזאת, בין היתר, הואיל וחוות דעת השמאי מטעמו התייחסה לנזק בחלקו האחורי-ימני של רכבו (פנס ימין), דבר אשר אינו מתיישב עם גרסתו (התובע ידע להסביר זאת רק כטעות של השמאי), והואיל וכיוון השפשוף בצמיג אופנוע הנתבע מתיישב יותר, במידת מה, עם גרסתו שלו.