ת"ק 44957-07-15 עדי ואח' נ' אליטליה קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע"מ

לפניי תביעת התובעים, שהזמינו באמצעות הנתבעת מס' 2 טיסות מישראל לרומא, ומשם למיאמי, ארה"ב, לינה במלון היאט ריג'נסי במיאמי לילה אחד, למחרת יציאה לשיט בן שבעה ימים לאיים הקריביים, שני לילות נוספים במיאמי, טיסה לניו יורק בחב' אמריקן איירליינס, שהות של שבעה ימים בניו יורק, וחזרה לארץ בטיסת הנתבעת מס' 1 דרך רומא.

החבילה הוזמנה בחודש מרץ 2015 בעלות 15,877 ₪, ששולמו לנתבעת מס' 2, והיציאה מהארץ נועדה ליום 8/5/15, כאשר טיסת ההמשך מרומא למיאמי היתה אמורה לצאת ביום 8/5/15 בשעה 09:50.

כידוע ביום 7/5/15 פרצה שריפה בשדה התעופה ברומא, חלק מהטיסות בוטלו, אך כשהגיעו התובעים לשדה התעופה נאמר להם שהטיסה תצא באיחור קל, ולשאלתם אם לא יפסידו את טיסת ההמשך, נאמר להם כי גם טיסות ההמשך מתעכבות. ההמראה נדחתה בשעתיים, ולאחר שנחתו ברומא, לא ניתן להם לעלות על טיסת ההמשך, בטענה שזמן העליה למטוס הסתיים ולא ניתן לעכב עוד את הטיסה. הטיסה החלופית שהוצעה להם היתה רק למחרת ולא הובטח להם מקום, הם איתרו טיסה בחברה אחרת לניו יורק ומשם למיאמי, נאלצו ללון לילה ברומא ללא הכבודה, הפסידו את הלילה שהזמינו במלון במיאמי, הגיעו למיאמי באיחור של יממה ואיחרו את היציאה לשיט. התובעים ביקשו לעלות על השיט בתחנה הבאה, באי סיינט תומס, נשארו לילה נוסף במיאמי, טסו ממיאמי לסיינ תומס, לנו בסיינט תומס, ואז עלו על השיט. כך הפסידו התובעים חלק מהשיט ונשאו בעלויות נוספות, יקרות ובלתי צפויות.

התובעים טוענים כי הנתבעת מס' 1 לא עשתה דבר על מנת למזער את הנזק, לא הודיעה על ביטול הטיסה, אף שהשריפה ארעה יום לפני המראת התובעים לרומא, היתה חסרת אונים בשדה התעופה ברומא, לא התאמצה לאפשר לתובעים, שאיתרו בעצמם את הטרמינל החלופי ברומא, לעלות לטיסת ההמשך, לא הציעה טיסה חלופית ודאית, ולא השתתפה בהוצאות שנגרמו להם עקב מחדליה.

התובעים טוענים כי הנתבעת מס' 2 אחראית אף היא כסוכנת נסיעות מנוסה, בהתחשב בכך שהתובעים, שיצאו ל"חופשת חייהם", התרו בפניה טרם ההזמנה כי הם חוששים שתקלה תביא לפגיעה בתכנית הטיול שלהם.

הנתבעת מס' 1, שחלקה בטיול מתמצה בתובלה אווירית מתל אביב לרומא ומרומא למיאמי ביום 8/5/15 ומניו יורק לרומא ומרומא לתל אביב ביום 24/5/15 ו-25/5/15, טוענת כי איחור התובעים לטיסת ההמשך נגרם עקב העומס והשינויים בסדרי הטיסות, עקב השריפה בשדה התעופה ברומא ביום 7/5/15. הנתבעת מתארת כי עקב השריפה בוטלו ונדחו טיסות רבות לרומא וממנה, בימים שאחרי השריפה, ומקום העליה למטוס הוחלף. הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם להוראות פקחי הטיסה, והיה עליה לתת מענה לאלפי נוסעים. הנתבעת טוענת כי אין לה כל שיקול דעת או השפעה על מועד סיום העליה למטוס. הנתבעת טוענת כי עשתה מאמץ לאתר עבור התובעים טיסה חלופית, אך ללא הצלחה. הנתבעת טוענת כי מדובר ב"כח עליון", והיא אינה אחראית להסדרת שהות התובעים במלון חלופי ולא לזכותם בעלות הטיסה.

הנתבעת מס' 1 טוענת כי פעלה כמוביל אווירי סביר, נקטה כל אמצעי שיכולה היתה לנקוט בו, ועל כן אמנת מונטריאול פוטרת אותה מכל אחריות לאירועים שאינם בשליטתה. הנתבעת מפנה בעניין זה גם לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") ביטול טיסה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת המוביל ולא יכול היה למנוע את ביטולה. הנתבעת טוענת כי עשתה כל שביכולתה שלא לבטל את הטיסה, וכי הביטול היה מסב להם נזקים גבוהים יותר של אבדן כל החופשה. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה את הדו"ח המתייחס לטיסה ולקוד סיבת ביטולה, ואת הנסיונות שעשתה לאתר טיסות דרך יעדים שונים למיאמי.

הנתבעת מס' 1 רמזה כי היה על הנתבעת מס' 2 לקבוע מרווח זמן גדול יותר בין הנחיתה במיאמי לעליה על השיט, על מנת לקחת מרווח בטחון, במקרה של תקלות, שידוע שמתרחשות בטיסות בינלאומיות, כגון מזג אויר, תקלה טכנית או אירועים מסכלים כמו השריפה.

הנתבעת מס' 2, סוכנת נסיעות, טוענת כי היתה רק מתווכת בין התובעים לנתבעת מס' 1 בעניין ריכשת כרטיסי הטיסה, וכי לא היתה לה כל שליטה על האירועים. הנתבעת טוענת כי האירוע לא היה צפוי, ולכן לא היה מקום לקבוע טיסה למיאמי במרווח של יומיים מהיציאה לשיט, אף כי אם היו התובעים מבקשים זאת, היה הדבר מבוצע ע"י הסוכנת. הנתבעת טוענת כי אף שהשריפה היתה ידועה יממה לפני טיסת התובעים, הרי שהנתבעת מס' 1 לא הודיעה על ביטול הטיסה, על כן לא יכולה היתה הנתבעת מס' 2 לעשות דבר. הנתבעת מס' 2 מציינת כי עם שובם של התובעים סייעה להם בהעברת פנייתם לנתבעת מס' 1, ואף ניסתה לזרז את תשובתה, אך התובעים מיהרו להגיש את התביעה ולצרף את הנתבעת מס' 2 ללא הצדקה. הנתבעת טוענת כי קיימה את כל חובותיה במסגרת תפקידה כסוכנת נסיעות, וכי אין עליה כל אחריות לפי החוק.