אליה-קמל נ' פז

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע לאחר שתושבת המראה הצדדית ברכבו נשברה כתוצאה מהתנגשות קלה בין רכבה של הנתבעת לרכב התובע.

אין מחלוקת כי רכבו של התובע חנה בחניה אסורה, שני גלגלים מדרכה בכניסה לבית פרטי, בעוד ששני הגלגלים האחרים על הכביש.

התובע טוען כי לאחר שהחנה את רכבו, בעודו בעצירה מלאה כשהמנוע דומם, עבר רכבה של הנתבעת ועקב נהיגה פרועה גרם לנזק במראה הצדדית.

אין מחלוקת כי עלות תיקון המראה היא 300 ₪. למרות האמור, סכום התביעה עומד על כ- 5000 ₪, כאשר התובע טען כי בגין אירוע זה, הושבת הרכב למשך 3 וחצי ימים, וכי בגין השבתת הרכב, אשר משמש אותו לעבודה, גם התובע לא עבד בימים אלה. התובע צירף מסמך מרואה חשבון, לפיו הכנסתו היומית עומדת על סך 1317 ש"ח, מכאן שסכום התביעה עמד על 4959 ₪.

לאחר ששמעתי את עדותו של התובע שהעיד בפניי, ונחקר בנגדית על ידי הנתבעת, וכן עיינתי בכתב התביעה וכתב ההגנה, ובצרופות להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל אך באופן חלקי.

אין מחלוקת כי התובע חנה במקום אסור. אני מקבל את עדות הנתבעת לפיה ההתנגשות בין הרכבים אירעה לפני עצירתו המוחלטת של רכב התובע. הנתבעת עשתה רושם אמין על בית המשפט. כמו כן, אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה, ההיגיון והשכל הישר מחייבים כי אילו הפגיעה ברכבו של התובע הייתה בעודו במצב סטטי לחלוטין, גם רכבים אחרים באותה שורה היו נפגעים, בפרט לנוכח בליטת הרכב (כששני גלגלים שלו על הכביש).

במצב דברים זה, אני קובע התאונה אירעה לפני העצירה המוחלטת של רכב התובע, ומכאן כי קיים אשם תורם מצדו, גם על רקע מיקום החנייה הבולטת לעבר הכביש ברחוב צר במיוחד, במהלך ניסיונו של התובע ליישר את הרכב.

טענות התובע לעניין התנהגות הנתבעת לאחר האירוע, נדחות הן לאור התרשמותי מהנתבעת והן בהעדר כל רלוונטיות לנושא המחלוקת.

התוצאה היא שאני קובע כי הנתבעת תישא באופן חלקי בלבד בעלות תיקון המראה הצדדית, על סך 200 ₪ בלבד.

אשר לשאר ראשי הנזק, טענת התובע לפיה שבר בתושבת המראה הצדדית, "השבית" את התובע ואת רכבו מעבודה מניבה, למשך למעלה משלושה ימים, איננה טענה סבירה, ובמילא לא הוכחה בפניי. כמו כן, לא הוכח כי לא היו לתובע אלטרנטיבות אחרות שהיה שבכוחן להקטין את הנזק.

לעניין האגרה, וכידוע, ככלל אין לבית המשפט לתביעות קטנות שיקול דעת להורות על השבת אגרת משפט, למעט במקרה של טעות (ת"ק 16302-10-14 אצחייק נגד מדינת ישראל(2015)).

בשולי הדברים אעיר כי הגשת תביעות בסכומים מנופחים הינה תופעה שבית המשפט העליון קרא להילחם בה (ראו בע"א 559/87 מנחם חשאי ואחרים נגד יצחק רווין ואח, פד"י מו(1)229, שם נקבע:

"ניפוח מלאכותי של סכומים כגון דא הינו תופעה שיש להתריע בגינה".

אשר על כן אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ופוסק סך 200 ₪ לטובת התובע שישולמו על ידי הנתבעת בתוך 45 ימים מהיום.

לאור האמור לעיל, אמנע מצו להוצאות, שכן אלמלא סכום התביעה יש להניח שהדיון המשפטי היה נחסך.

פרטי הנתבעת: דיקלה פז, ת"ז 037365418