חדד נ' צבאן ואח'

בפניי תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לאופנוע מסוג סאן יאנג מ.ר. 69-954-72 (להלן- האופנוע), זאת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 29.9.2014 שעה 13:00 לערך, ברחוב הקוממיות בעיר בת -ים. באופנוע נהג במועד האירוע, מאור חדד, בנו של התובע (להלן- רוכב האופנוע). הנתבעת נהגה במועד האירוע ברכב מסוג יונדאי טוסון , מ.ר. 6247392 (להלן- הרכב), ולגרסתה לא נגרם נזק כלשהו לרכב עקב אירוע התאונה.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז- 1976, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

בכתב התביעה נטען כי רוכב האופנוע נסע ברחוב הקוממיות ולפתע נפגע מאחור בעוצמה רבה על ידי הרכב. הטענה הייתה כי הנתבעת נושאת באחריות לגרם התאונה עקב אי שמירת מרחק.

לפי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, הנזק שנגרם לאופנוע הוא במנח האחורי וכן בצדו הימני, כגון כנף ימנית, סף רצפה אחורי ימני, מאותת קדמי ימני ועוד. על פי חוות דעת השמאי הנזק מסתכם בסך של 4830.77 ₪. בנוסף, נשא התובע בתשלום בסך של 750 ₪ בגין שכר טרחת השמאי. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 5800.77 ₪.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת נסעה בנתיב הימני ועמדה עקב רמזור אדום בצומת הסמוך למקום התאונה. עת התחלף ברמזור האור לירוק, החלה בנסיעה בנתיבה, כאשר לפתע, מצד ימין, התפרץ האופנוע לכביש, ללא מתן זכות קדימה לנתבעת.

עיינתי בהודעות המעורבים במשטרה, אשר הוגשו במהלך הדיון (מ/1).רוכב האופנוע טען כי טרם פנייתו, הסתכל שמאלה הבחין שאין כל רכב המגיע מרחוב הקוממיות. בנסיבות אלה, פנה ימינה לרחוב הקוממיות, ומשהמשיך בנסיעה מרחק של 30 מטרים לערך, נפגע מאחור על ידי הרכב, וכתוצאה מכך עף והתגלגל לכביש. הנתבעת טענה כי נסעה בנתיב הימני, וכי האופנוע הגיע מצד ימין, והתפרץ לנתיבה.

דיון והכרעה: 

1 אין חולק כי האופנוע הגיע מכביש צדדי, הסמוך לבית ספר חשמונאים (וכן למגרש חנייה של האצטדיון), ופנה ימינה לרחוב הקוממיות, כאשר בכיוון נסיעתו מוצב תמרור "האט ותן זכות קדימה". הצומת האמור, ייקרא להלן "צומת חשמונאים".

2. במועד שמיעת הראיות, טען לראשונה רוכב האופנוע, כי הנתבעת נהגה בנתיב האמצעי ברחוב הקוממיות, והחלה בפנייה לנתיב הימני בו הוא נסע, לאחר שכבר השלים את הפנייה ימינה, ונסע מרחק של 50 מטרים לערך. כתוצאה מסטייתה של הנתבעת, האופנוע נחבט בצד השמאלי –אחורי. עסקינן בגרסה כבושה בה הועלתה לראשונה הטענה כי הנתבעת נסעה בנתיב האמצעי, וסטתה ימינה לתוך נתיבו של רוכב האופנוע. לא ראיתי לנכון לקבל גרסה זו.

3. הנתבעת מצדה, העידה בפניי, כי משהחלה בנסיעה באור ירוק, בעוד הכביש פנוי, מטרים ספורים לאחר צומת החשמונאים, הרגישה חבטה בחלק האחורי ימני של רכבה. יצוין כי הייתה זו הפעם הראשונה שבה ציינת הנתבעת את מיקום הפגיעה ברכבה, לאחר שנמנעה מכך הן בכתב הגנתה והן בהודעתה למשטרה.

4. לאחר עיון בצילומיי הנזקים שנגרמו לאופנוע, בגרסאות המעורבים, וכן בצילומים של מקום התאונה, אני סבורה כי לא ניתן לקבל את העדויות שנשמעו בפניי, שבחלקן לפחות היו כבושות.

איני מקבלת את טענת הנתבעת כי האופנוע סטה ימינה והתנגש בה בצד האחורי, שכן במקרה כזה הנזק כתוצאה מההתנגשות היה נגרם בצד השמאלי קדמי של האופנוע (ולא בצד האחורי שמאלי). אני סבורה כי הנתבעת פגעה בצד שמאל אחורי של האופנוע, כתוצאה מכך האופנוע נפל על צדו הימני בנתיב הימני של הכביש (ראה פרוטוקול עמ' 4, שורות 1-2), ועקב כך נגרמו הנזקים בצד ימין של האופנוע, והרוכב נפגע בצד ימין של גופו.

מנגד, איני מקבלת את גרסת רוכב האופנוע כי הוא השלים את הפנייה ימינה לרחוב הקוממיות, והמשיך ונסע מרחק של 50 מטרים עד להתרחשות התאונה.