לוי נ' אופטיקה הלפרין בע"מ

1.בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה בגין מסרונים ששלחה לו הנתבעת לטענתו בניגוד להסכמתו ומשכך לכאורה נשלחו אלה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: חוק הספאם).

2.אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת שיגרה לתובע 3 הודעות פרסומת לטלפון הסלולרי שלו. לטענת הנתבעת התובע הצטרף למועדון הלקוחות שלה באחת מרכישותיו ותוך כך נתן הסכמתו לקבל ממנה הודעות פרסומיות. בהתאם לכך שלחה לו הודעות שונות המעדכנות אותו במבצעים המשתנים. לטענתה בטופס ההצטרפות מופיעה הבהרה כי מתן הפרטים מהווה הסכמה לקבלת מידע.

התובע טען מצידו כי הגם שהוא לקוח קבוע של הנתבעת לא נתן בשום שלב הסכמתו לקבל ממנה הודעות פרסומת וכי הנתבעת אינה יכולה להציג את טופס ההצטרפות עליו חתם.

המחלוקת היא אם נתן התובע הסכמתו לקבלת דברי פרסומת.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת שלחה לתובע 3 מסרונים. אין מחלוקת כי תוכנם הוא דבר פרסומת.

סע' 30א(ב) לחוק אוסר על המפרסם לשלוח דבר פרסומת בלא הסכמה מפורשת של הנמען. הסכמה של הנמען עשויה להיות גם בדרך של מסירת פרטים תוך כדי רכישת שירות או מו"מ לרכישת שירות (סע' 30א(ג) לחוק) ובלבד שהעוסק יודיע לנמען כי פרטיו יכול שישמשו למשלוח הודעות.

מצאתי כי במידת הראייה הנדרשת בהליך אזרחי עמדה הנתבעת בנטל להוכיח כי התובע מסר את פרטיו במהלך רכישת מוצר והודע לו שאלו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת ולפיכך אלו נשלחו לתובע כדין.

אבהיר המסקנה.

4.התובע הוא לקוח חוזר של הנתבעת. עיון בחשבוניות שונות שהוצאו לתובע בשל רכישותיו במהלך השנים מעלה כי עד ליוני 2016 קיבל התובע את ההנחות הרגילות שניתנות לכלל הלקוחות של הנתבעת, מבלי שקיבל הנחה נוספת בגין חברות במועדון הלקוחות. כך בחשבוניות מיום: 14/12/12 שמספרה 110543; 9/8/13 שמספרה 113245; 18/4/13 שמספרה 111865; 10/10/13 שמספרה 110677; 9/12/13 שמספרה 114414; 21/3/14 שמספרה 115438; 5/8/14 שמספרה 117291; 19/12/14 שמספרה 118747; 30/3/15 שמספרה 119923 ומיום 25/12/15 שמספרה 123519 (סומנו נ/1 במהלך כתיבת פסק הדין).

בחשבונית מיום 9/6/16 שמספרה 0811002003 קיבל התובע את ההנחות שניתנות לכלל הלקוחות ובנוסף הנחה בשיעור של 5% מכוח חברות במועדון הלקוחות של הנתבעת. באותה חשבונית אף צויין הצירוף למועדון הלקוחות באותו מועד (סומנה נ/2 במהלך כתיבת פסק הדין).

מהעובדה שרק מאותו מועד קיבל התובע הנחה נוספת בשיעור של 5% באופן שתואם לטענת הנתבעת, עולה המסקנה שלכאורה רק מאותו מועד צורף התובע למועדון הלקוחות של הנתבעת וזאת כפי שמופיע ברישומי הנתבעת (סומן נ/3 במהלך כתיבת פסק הדין).

יש לדחות בהקשר זה טענתו של התובע כי היה זכאי לאותה הנחה גם קודם ל- 9/6/16 (עמ' 2, ש' 15) משזו אינה תואמת לחשבוניות שהוצגו.