ת"ק 44875-07-16 כהן נ' בן גד

1)בחודש דצמבר 2015 רכש התובע מהנתבעת דירת 3 חדרים הנמצאת ברח' הלח"י 9, קומה ב', מעלות, הידועה כחלקה 5/8 בגוש 19435 (להלן: "הדירה") ובקשר לכך נחתם בין הצדדים ביום 30/12/15 חוזה מכר (להלן: "החוזה").

טרם רכישת הדירה ערך התובע סיור בדירה, לצורך התרשמות, כשהנתבעת מתלווה אליו. במהלך הסיור הציגה בפניו הנתבעת את הדירה, לרבות המטבח אשר כלל ארונות מטבח תחתונים ועליונים (להלן: "ארונות המטבח").

כפי שצויין במפורש בסעיף 24 לחוזה, ארונות המטבח היו כלולים בעסקת המכירה. למרות זאת, כאשר נמסרה החזקה בדירה לתובע, היו במטבח רק ארונות המטבח התחתונים. הארונות העליונים הוסרו ממקומם ונלקחו על ידי השוכרים שהתגוררו בדירה עובר למכירתה לתובע.

2) בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 5,000 ₪, זאת בטענה כי נאלץ לרכוש ארונות מטבח עליונים בעלות של 2,800 ₪, וכי הוא ואביו נאלצו לקחת ימי חופש רבים, כדי לרכוש ציוד ולתקן את התריסים, שבעת מסירת החזקה בדירה לתובע היו תקולים, למרות שבעת החתימה על החוזה הם היו תקינים.

3) לטענת הנתבעת, כעלה מכתב ההגנה, "הדיירים שהתגוררו בשכירות מסרו לתובע כי הארונות העליונים במטבח הם רכושם הפרטי ושייכים להם..." וכי היא "...לא ידעה כי הותקנו ארונות מטבח עליונים, כי הרי הדירה נרכשה (על ידי הנתבעת - מ.א.) עם ארונות מטבח תחתיים בלבד".

ראוי לציין כי בעדותה בפניי הודתה הנתבעת כי היתה מודעת לכך שהשוכרים התקינו ארונות מטבח עליונים, אולם לטענתה היתה בטוחה שהם ישאירו את הארונות.

בהתייחס לתריסים, נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, כי מדובר בתריסים ישנים ו"...לא נעשה כל שינוי במצבם מעת הצגת הדירה עובר לחתימת החוזה וקבלת הממכר".

לכן ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.