ת"ק 44702-03-16 פורטל נ' פייר

תביעה בגין נזקי רכוש לרכב בחניון עירית קרית אתא.

התובעת טוענת כי היא המתינה עם רכבה לחניה בחניון עד שיצא רכב, ואז נכנסה לחניה. משפתחה את דלת הנהג ויצאה, הגיח רכבה של הנתבעת וחנה משמאלה בצמידות ומרווח מזערי מצידה השמאלי והגיע עד לדלת הנהג הפתוחה. הנתבעת הותירה את רכבה חונה במקום, והלכה לעשות סידורים. משחזרה יצאה אחרונית עם רכבה תוך שפשוף דלתה האחורית של התובעת.

הנתבעת אמנם מאשרת כי חנתה בצמידות לחנייה של התובעת, אך טוענת שמותר שם לחנות, וכי חנתה שם לאחר שהיא המתינה לחניה בה בסופו של דבר חנתה התובעת, אלא שהתובעת עקפה אותה משמאל ולמעשה "גנבה" לה את החנייה. הנתבעת אינה זוכרת האם חנתה מול הדלת הפתוחה של התובעת. לגרסת הנתבעת כאשר יצאה עם רכבה לא שרטה את רכבה של התובעת שהיה שרוט קודם לכן.

הנתבעת הפנתה את בית המשפט למספר סתירות שנפלו לגרסתה בעדות התובעת: המרכזית שבהן כי בכתב התביעה נרשם כי האירוע היה ב-11.11.15, למרות שמאישור המשטרה עולה כי אירע ב- 19.10.15. בנוסף, טופס ההודעה על התאונה שמילאה התובעת מדבר על רכב שהגיע מאחור ופגע בדלת שהיתה פתוחה.

אין חולק כי התמונה שצילמה הנתבעת צולמה לאחר התאונה הנטענת, לפיכך, לא ניתן ללמוד ממנה על מצבו של רכב התובעת לפני התאונה הנטענת, למעט נזק לפגוש האחורי שלא מוזכר בחוות דעת השמאי מטעם התובעת.

לעומת זאת, מהתמונות שצילמה התובעת ברור כי הנתבעת חנתה משמאלה בצמידות מוחלטת אליה תוך חסימת אפשרותה לסגור את דלת הנהג, וזאת, שלא במקום המיועד לחניה. מהשתלשלות האירוע, טענות הצדדים בכתבי הטענות מטעמם ובבית המשפט, והצילומים, התמונה שמצטיירת ברורה – הנתבעת שכעסה על "גזל" מקום החניה לטענתה, החליטה לנקום בתובעת וחסמה למעשה את סגירת דלת רכבה ובכך מנעה מהתובעת את עזיבת המקום, עד חזרתה. עם חזרתה, ברור כי צמידות רכבה לרכב התובעת גרר כתוצאה מתחייבת את הנזק שנגרם המפורט בדוח השמאי, ולא הובאה בפני כל ראיה כי מדובר בנזק קודם. לעניין זה גם איני נותן משמעות לאי הדיוקים בטופס ההודעה על התאונה שעל פי עדות התובעת מולא ע"י הבעל, מה גם שלעובדות הבסיסיות של האירוע אין מחלוקת. גם אי הדיוקים לגבי תאריך התאונה אינם משנים לעניין זה.

לתובעת נגרם נזק ישיר של כ- 2,700 ₪ (נזק לרכב + שכ"ט שמאי). עם זאת בנסיבות התנהגותה של הנתבעת הנחזית בעיני כהתנהגות בסגנון המרדפים במערב הפרוע, בצדק תובעת התובעת גם פיצוי בגין עוגמת נפש.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,500 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 2,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ט אב תשע"ו, 02 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.