ת"ק 44696-07-16 מויאל נ' טביב

לטענת התובע, ביום 14.7.16, צולם הנתבע במצלמות האבטחה של התובע ברחוב הרב ג'רופי 8 בראשון-לציון, כאשר הוא דוחף את הנגרר של התובע, ללא כל סיבה, בעודו חונה במקומו כאשר הנגרר קשור עם שרשרת ברזל לעוגן מברזל בחלקו הקדמי (בטבעת) בחיבור שבין הנגרר לוו הגרירה ברכב.

לטענת התובע, כתוצאה מדחיפות הנתבע נגרמו לנגרר נזקים אשר נאלץ לתקנם וממילא היה מושבת למשך שלושה ימים לצורך תיקונו (בהתאם לקבלה נספח 2 בכתב התביעה). התובע פנה למשטרה והוגשה תלונה (נספח 3).

הנתבע מצדו מכחיש את המיוחס לו בכתב התביעה. לטענתו, בינו לבין התובע סכסוך שכנים מתמשך, שמקורו בהשתלטות התובע על המעברים המשותפים תוך הקמת גדר מברזל בשתי קצוות המבנה ונוהג לחנות שם את הגרר שברשותו תוך שהוא חוסם, בין היתר, את הכניסה לנגריה בבעלות הנתבע.

עוד טוען הנתבע כי תיק זה הוא חלק ממסע נקמה של התובע כנגד הנתבע, לאחר שניתן כנגד הנתבע פסק דין ותיק הוצאה לפועל נפתח נגדו לאחר שלא שילם בעבור המקלט המשותף. לגופו של עניין, טען הנתבע כי באופן עקבי חסם התובע את הכניסה לנגריה ולאחר שכל פניות הנתבע לתובע בעניין זה לא צלחו, חרף התערבות המשטרה אשר נהגה מדי פעם להגיע למקום להורות לתובע להזיז את רכבו, הוא אכן הזיז את נגרר התובע אלא שגם בהתאם לסרטון לא מדובר בטלטולים, לא הוכח נזק כלשהו, וממילא הנזק הנטען, ככל הנראה, הוא נזק קיים ישן שהתובע "הלביש" על הנתבע כנקמה.

באשר לתלונה – זו נסגרה מחוסר אשמה (נ/1).

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

מבלי להיכנס להיסטוריית מערכת היחסים שבין התובע לנתבע, הרי שמהסרטון שהוצג לבית המשפט במסגרת הדיון, רואים את הנתבע דוחף פעמיים את הנגרר של התובע מהמקום. בעניין זה, אני מקבלת את טענת הנתבע כי לא מדובר בטלטולים, אך בהחלט ניתן לראות כי מדובר בשתי דחיפות משמעותיות, בעקבותיהן זז הנגרר ממקומו וממילא מפסיק הנתבע את הדחיפות כאשר שכן נוסף הגיע למקום.

אני מקבלת את גרסת התובע באשר לאופן קרות האירוע וממילא באשר לנזק שנגרם. עיון בסרטון מעלה כי לא מן הנמנע שהדחיפות שביצע הנתבע גרמו לנזק. בהקשר זה, אני מקבלת את גרסת התובע לפיה בסמוך לפני האירוע, עבר הנגרר מבחן רישוי וככל שהיה נמצא ליקוי שלא מאפשר את חיבור הנגרר לגורר, לא היה עובר הנגרר את מבחן הרישוי. מכל מקום, הגם שהתובע לא צילם את הנזק שנגרם, לטענתו, הרי שהציג לבית המשפט קבלה על תיקון שנעשה בגרר בחלק זה כימים ספורים לאחר קרות האירוע.

בין אם בדין חנה התובע את הנגרר בכניסה לנגרית הנתבע ובין אם לאו, הרי שהנתבע לא יכול לקחת לידיו את החוק ולהזיז באופן עצמאי את רכב התובע, הזה שבסופו של יום גרמה לנזקים. ככל שסובר הנתבע כי מופרות זכויותיו הקנייניות באופן כזה או אחר על ידי התובע, רשאי הוא לפנות לערכאות המשפטיות הרלוונטיות על מנת למנוע את חניית הנגרר במקום בו חנה ולא לקחת את החוק לידיו.