כהן נ' החברה העירונית ראשון לציון לבטחון ולסדר ציבורי

לפני תביעה על סך 7,800 ₪.

התובע טוען בכתב התביעה כי בפברואר 2014 פעלה הנתבעת לעקל את רכבו בעקבות דו"חות חניה משנת 2006 אשר נטען כי הודעות לגביהן נשלחו אליו ב-2008 וב-2010 – הודעות אותן הוא טוען כי לא קיבל. בעקבות ביקור המעקלים בביתו פנה לנתבעת בדרישה לבטל את הדו"חות שהתיישנו, לעמדתו, ונענה טלפונית כי בוטלו. למרות זאת, במרץ 2017, כשרצה למכור את הרכב התברר כי העיקולים נותרו על כנם ועסקת מכירת הרכב בוטלה.

התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו בגין שווי הרכב שלא נמכר, נוכח המתואר לעיל.

הנתבעת טענה כי ההליכים לגביית הדו"חות מ-2006 ננקטו כדין והכחישה כי הובטח לתובע שהדו"חות יבוטלו. יצוין כי כתב הגנה לא הוגש לתיק בית המשפט אולם נציגת הנתבעת ויתרה על זכותה להגישו והסתפקה בטיעון בעל פה במעמד הדיון.

דין התביעה להדחות.

על התובע בהליך אזרחי להוכיח הן את אחריותה של הנתבעת לנזקיו והן את שיעורם. במקרה דנן, לכל הפחות, אין מנוס אלא לקבוע כי התובע כשל בהוכחת שיעור נזקיו.

יוזכר (כפי שנקבע ברע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין; פס"ד מיום 10.9.17):

"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין [...] על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981); ראו גם ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 193, 206 (2005)).

התובע לא הציג כל ראיה באשר לעסקת מכירת הרכב שכשלה. ניתן היה, בנקל, להציג טיוטת הסכם מכר (אם לא הסכם מכר מוגמר) או לצרף את עדותו של הרכוש הפוטנציאלי, ניתן היה להציג נתונים אודות שווי השוק של הרכב וכיו"ב.

משנכשל התובע בנטל הוכחת נזקו, לא ייפסק לו פיצוי, כלשון בית המשפט העליון בציטוט המובא לעיל.

משכך, איני נדרש להכריע בסוגיית הוכחת אחריותה של הנתבעת לנזקיו של התובע, כמו גם בטענות אפשריות בדבר חבותו של התובע להקטין נזקיו, ויוער רק כי ספק אם היה עולה בידי התובע להרים גם נטלים אלו באמצעות הראיות שהובאו לעיונו של בית המשפט.

התביעה נדחית.

בנסיבות, אין צו להוצאות.